ילדים

תולעים אצל ילדים

שתף אותנו עם חברים

שיתוף ב facebook

מאת:

לאחר כמה שנים של התמודדות עם נושא התולעים, חקירה עצמית ותיחקור של מאות אנשים שפנו אליי ושיתפו אותי בידע ובניסיון שלהם, הבנתי שמשהו כאן לא מסתדר. כל כך הרבה תכשירים, כל כך הרבה דרכים ושיטות ונסיונות להיפטר מהתולעים ובכל זאת, גם כשהקפדתי באופן כמעט אובססיבי על העקרונות שאני עצמי גיבשתי שמובאים במסמך הזה, עדיין התאכזבתי לגלות שהמצב אומנם משתפר ולפעמים גם זכינו לתקופה של שקט, אך לא לאורך זמן.

הקדמה

תהיתי, האם באמת יתכן שאנחנו נדבקים כל פעם מחדש לעיתים קרובות כל כך, על אף כל ההקפדה על היגיינה? אולי התולעים פשוט ירדו למחתרת, היו ונשארו, רק פעילותן הייתה שקטה ולא שמנו לב שהן עדיין כאן? התחושה שלי הייתה שאם זה כל כך "עקשן" וכל כך נפוץ וכל כך קשה להיפטר מהן, אולי למעשה זה לא נכון בכלל לנסות לסלק אותן מהמערכת.

הרי במשך שנים חשבו שאנשים יכולים להידבק בקנדידה ושיש לחסל אותה. עד שהתברר כי כמו לפטריית שמרים, גם לקנדידה יש תפקיד חשוב בתהליכי עיכול, ניקוי ואיזון הגוף. ואם היא יוצאת משליטה או פרופורציות והופכת למטרד וגורמת לחולי, זה רק מעיד על בעיה חמורה יותר שגרמה לזה, ובה יש לטפל קודם.

משיחה עם ד"ר פאדי אמארה, רופא שיניים שאני מאוד מעריכה את ידיעותיו, ניסיונו וענוותו, הבנתי שהניסיונות להרוג את הקנדידה עלולים לגרום לתסמינים קשים של פיזור הרעלים שהקנדידה לכדה למעננו. אז אולי זה ככה גם עם תולעים? זה התחבר לי למידע שהגיע אליי שטוען שלמעשה תולעים מגיעות לגוף כדי לפנות מתכות כבדות.

אז כיום אני נוקטת בגישה קצת שונה. לא מנסה להיפטר מהתולעים אלא עושה איתן מעין ברית שלום: אתן תעשו את תפקידכן ובשקט בלי להפריע לי ואני אעשה את שלי בלי להפריע לכן. כמובן מקפידה עח היגיינה אבל ברגוע, במתינות ותוך שמירה על שלוות הנפש שקריטית כאן. אם יש החמרה מוחשית בתסמינים, אני מטפלת טיפול קצר וממוקד עד לרגיעה. רוב הזמן זה עובד יפה. 🙂

אז מוזמנות ומוזמנים לקרוא את הפרוטוקול בתשומת לב ובעירבון מוגבל. קחו רק מה שמרגיש נכון בתחושת בטן ולכו עם הלב.

מבחינת תסמינים, ישנם סימנים קלאסיים – המודגשים, יש תסמינים אחרים שבהחלט יכולים להעיד על דברים אחרים אך כשהם מגיעים בקונסטלציה יחד עם עוד הרבה סימנים אופייניים אחרים זה כנראה מחזק את ההבנה שמדובר בתולעים .ככלל כדאי לגשת לנושא מתוך הבנה שהתולעים הן סימפטום של משהו אחר ולכן כדאי להתמקד בחיפוש אחר המקור ולא להיאבק בהן שבסה"כ כנראה באות לעזור. בהצלחה!

איך נדבקים?

מקור הגעתן של התולעים לגופנו מגוון. כפי הנראה הן מגיעות מהמקורות הבאים:

  1. מזון נגוע – פירות וירקות לא שטופים היטב, בשר, דגים ומוצרים מהחי שלא בושלו כראוי.
  2. מי שתייה נגועים – מים ממקורות לא ראויים כמו מי השקיה, נחלים ומעיינות (רחצה במקורות מים לא מוכרזים או בליעת המים), צנרת ישנה ולא מטופלת וכו'.
  3. אדמה וחול – בעיקר כאלו שבעלי חיים עשו בהם את צרכיהם- סעיף לא רלוונטי לתולעי מחט (סיכה) שאינן מגיעות מבעלי חיים אלא רק לטפילים אחרים.
  4. מילדים ומבוגרים אחרים – המקור הכי נפוץ כנראה להדבקות. אי שטיפת ידיים לאחר ביקור בשירותים או לאחר מגע בפי הטבעת עלול להוביל להדבקה. הביצים המיקרוסקופיות שדבוקות לעור פי הטבעת החיצוני נדבקות לידיים ומשם עוברות לכל מקום בו הידיים יבואו במגע. למשל מנוף הדחת המים באסלה, גליל נייר טואלט, ארונות ואריחי חדר השירותים, ברזים וכיורים, סבון מוצק או בקבוק הסבון הנוזלי, מגבת ידיים, דלתות וידיות, קירות ומשקופים ומשם גם צעצועים, שידות, ספות, מחשבים, מקלדות ועכבר, סלולרים, מפתחות, ידיות הרכב וההגה,  מתגים חשמליים, קירות ומשקופים, מתקנים בגינה, כלי אוכל, מזון ולמעשה כל חפץ שיבוא במגע ישיר עם הידיים הלא שטופות.

 

דרך הדבקה נוספת אצל מבוגרים היא באמצעות יחסי מין. מגע של הפה או הידיים באברי המין או בפי הטבעת עלול להעביר ביצים שדבוקות מהאיזורים הללו אל הפה או אל חפצים בסביבה וכך להפיץ את התולעים.

מחזור חיים של תולעים:

ההידבקות בתולעים נעשית דרך הפה או האף ע"י בליעה או שאיפה של ביצים בין אם דרך מזון נגוע ובין אם מהכנסת ידיים נגועות או חפצים נגועים לפה. דרך נוספת היא ע"י הליכה ברגליים יחפות על אדמה נגועה. (לדעתי הדרך הזו אפשרית רק עם תולעי קרס שהן תולעים מיקרוסקופיות בעלות פה דמוי קרס שיכולות לחדור דרך רקמות. לשמחתי התולעים הנפוצות בישראל הן תולעי סיכה/מחט ולא תולעי קרס)

ביצים מגיעות למעי הדק, בוקעות תוך 4-6 שעות והופכות ללרווה (-שלב התפתחותי של תולעים). משם הלרווה ממשיכות למעי הגס ואחרי כחודש-חודשיים התולעים הבוגרות מפלסות דרכן אל פי הטבעת ושם מטילות אלפי ביצים דביקות. דבק הביצים מגרד מאוד במטרה לעודד את הידיים לגעת  וכך להעביר את הביצים לפה או לסביבה. כשהביצים יחזרו שוב למעיים יתחדש מחזור חיים חדש.

התולעים יוצאות להטיל בזמן שהגוף שרוי במנוחה ונמצא במצב שכיבה והטמפרטורה יורדת. למשל בזמן שינה. בד"כ כשעתיים שלוש לאחר ההירדמות

גם בזמן שינה קצרה זה עלול לקרות, גם בזמן שנת צהריים. התולעת יוצאת על מנת להטיל ביצים על העור החיצוני של פי הטבעת וחוזרת מיד פנימה או מתה. תנועתה של התולעת בתוך החלחולת מדגדגת, צורבת ואף מכאיבה ומעוררת אי נוחות וחוסר שקט – לעתים קיצוניים. אצל בנות לפעמים התולעים מתבלבלות וממשיכות לכיון הפות וחודרות לפתח הנרתיק או לשופכה. גם אצל בנים הן עלולות לחדור לשופכה אך זה נדיר יותר.

ביצי תולעים מסוג תולעי מחט יכולות לשרוד על משטחים ובדים למשך 2-3 שבועות. קרינה אולטרא סגולה הורגת את הביצים ולכן חשיפת משטחים, בדים רהיטים וכלים לשמש יכולה לחסל את הביצים.

שלוש עובדות חשובות:

  • הטלת הביצים חייבת להיעשות בסביבה עתירת חמצן כלומר מחוץ לגוף. בקיעת הביצה חייבת להיעשות בתוך הגוף. 
  •  ההדבקה נעשית רק דרך הפה והאף ולא דרך פי הטבעת. כך שאמבט משותף עלול להוות מקור הדבקה רק אם היו ביצים על פי הטבעת או על הידיים של אחד הילדים והילד השני שתה מהמים או הכניס ידיים עם ביצים לפה אך לא ע"י חדירת ביצים או תולעים לפי הטבעת. כמו כן מכיון שכמעט תמיד התולעים יוצאות רק בזמן שינה, הסיכוי שתולעת תצא באופן אקראי באמבט הוא נמוך מאוד.
  • ע"י מניעת הטלת הביצים או חזרתן לפה בעצם אנו קוטעים את מחזור החיים של התולעים. התולעים שכבר במעיים יזדקנו וימותו ולא יווצר דור חדש וכך הן פשוט יעזבו את הגוף ללא שימוש בתרופות וכימיקלים רעילים.

סימנים אופייניים המעידים על הימצאות תולעים:

צרכים:

  • צואה שמתפרקת ומתפוררת במים (הקקי לא נשאר כיחידה אחת אלא מתפרק ומתפורר במי האסלה) נראית אורירית ובעלת צבע בהיר, או שלשולים, או צואה נוזלית, או צואה דביקה, צואה כהה מאוד בעלת ריח רע, שמנונית ובוצית שנדבקת לפי הטבעת או לקרקעית האסלה.
  • צואה בריח רע, חריף או שונה מהרגיל
  • תכיפות יציאות השתנתה מהרגיל. למשל עצירות או מספר פעמים רב כל יום.
  • גזים בבטן בעלי ריח רע
  • שתן חלבי או עכור. אם הילד משתין בכוס חד פעמית ניתן לראות לאחר זמן מה משקעים בתחתית הכוס או לראות שתן עכור ולא צלול, כאילו מעורפל
  • פספוסים ילדים שמפספסים הרבה ביום או בלילה בין אם פיפי ובין אם קקי, בין אם גמולים ובין אם בתהליך גמילה. כמו כן ילדים שמשתינים 'בכוונה' במקומות חריגים ומפתיעים כמו בתוך צעצוע, על אדן החלון, מתחת לשולחן וכו'. ילדים שבד"כ כבר שולטים יפה בצרכים ופתאום יש רגרסיה או ילדים שהגמילה איתם קשה במיוחד ולא מתקדמת, יש סיכוי גדול להימצאות תולעים.  לא ברור לי לחלוטין כיצד אבל לתולעים השפעה שלילית מאוד על השליטה בסוגרים. או שהן מחלישות את השליטה בשרירים או שהן מאלחשות את תחושת הדחף או שהשפעתן היא רגשית והילד הופך אדיש לעניין.

.התנהגות בזמן שינה:

  • חריקות שיניים
  • סיוטי לילה
  • תנועתיות מוגברת בלילה ושינה לא שקטה או לא רציפה
  • התעוררויות רבות
  • בעיטות מתוך שינה
  • מלמולים מרובים מתוך שינה, בכי, צרחות, ילדים שמתעוררים ואי אפשר להרגיע אותם, לפעמים נראה שהם עדיין ישנים אבל בוכים.

.סימנים פיזיים:

  • תלונות בלילה על כאבים בפי הטבעת או על גרד ביום או בלילה.
  • תלונות על כאבים באיבר המין אצל בנים ובנות כאחד.
  • אודם וגירוי בפות אצל בנות ותלונה על כאב או צריבה, ביום או בלילה, $ריח רע מהפות ( שימו לב שבמצב תקין הריח 2הטבעי של הפות מזכיר גבינת פרמזן ואינו מעיד על בעיה. ריח חשוד שיש לבדוק את מקורו הוא רע, מצחין, חריף או מזכיר דגים או משהו מקולקל)
  • ילדים שנוגעים הרבה בפי הטבעת או באיבר המין, מגרדים או מתעסקים במהלך יום ומכניסים ידיים לתוך המכנסיים (ילדים רבים לא מגרדים כלל גם כשבוודאות יש להם תולעים!)
  • משיכה למתוק, חוסר תיאבון או תיאבון מוגבר
  • ירידה במשקל או התפתחות איטית אצל ילדים
  • כאבי בטן לא מוסברים
  • אנמיה, עייפות, חולשה, חיוורון, עיכוב התפתחותי או גדילה איטית -ושימו לב- עששת. תולעים גורמות לחוסר תזונתי, ולפגיעה בספיגת הנוטריאנטים בגוף ומכאן לפגיעה בהזנה תקינה של אברי הגוף השונים והשפעתן על הגוף קשה.
  • אקזמות, אטופיק דרמטיטיס (המכונה בשפה העממית אסטמה של העור) וגירויי עור באיזורים שונים בגוף
  • התפרצות פטריות כתוצאה מהיחלשות מערכת החיסון
  • בעיות במערכת הנשימה- תולעים עלולות לעורר שיעול, קשיי נשימה, כאבים ודקירות בגב העליון ודלקות בסימפונות, אסטמה
  • כאבי ראש
  • דלקות חוזרות בדרכי השתן אצל בנות
  • חום
  • אלרגיות למזון ובכלל
  • בעיות ראייה
  • נשירת שיער קיצונית
  •  משחק עם הרוק, יריקות על הראי, יצירת בועות רוק עם הפה
  • קושי לשלוט בבליעת הרוק. (טיפטוף אקראי של טיפת רוק מהפה, למרות הניסיון לשאוב אותה פנימה) – עדיין בגדר השערה. אם גם אתם נתקלתם בזה אשמח לקבל על כך עדכון כדי לאשש את ההשערה.

סימנים בלעדיים אצל נשים:

  • ירידה בתפוקת החלב אצל מניקות
  • שיבושים בסייקל החודשי למשל התקצרות הסייקל (כלומר אם אשה רגילה לסייקל של כל 28 יום פחות או יותר ופתאום לאורך כמה חודשים הווסת מגיעה לאחר 25, 23, 21 יום ללא כל הסבר ידוע)

סימנים התנהגותיים

  • טנטרומים- התקפי עצבים פתאומיים, לא מידתיים לסיטואציה או לא מוסברים, לעתים נחווים עבורנו המבוגרים כממש לא הגיוניים ולא קשורים לסיטואציה שהתרחשה
  • קושי מוגבר לדחות סיפוקים מעבר לרגיל
  • סף תסכול נמוך מאוד, רגזנים, בוכים בקלות מכל דבר, לא יכולים להתמודד עם סירוב, רוצים פתאום הכל עכשיו מיד, כל דבר מרגיז אותם, תחושה שמשהו קרה לילד, משהו עובר עליו אבל קשה לשים את האצבע על מה בדיוק ומתי זה קרה
  • רגישות יתר. ילדים שהופכים פתאום לרגישים ונעלבים בקלות
  • תוקפנות ואלימות לא מידתיות. תגובות אימפולסיביות, כל דבר נחווה אצלם כמתקפה והם 'מחזירים'
  • תנועתיות מרובה ביום, אי שקט, קושי לשבת במקום להתרכז או להקשיב, פעלתנות מוגברת
  • חיטוט תכוף באף, גירוד בתוך האף, והכנסת חפצים או ידיים לעיתים תכופות לפה &ודחף ללקק חפצים או אנשים. (ילדים עם תולעים נוטים ללקק את העור החשוף של הוריהם)
  • היפר אקטיביות
  • קולות משונים. אימהות רבות מדווחות כי הן מזהות שהתולעים חזרו כשהילדים מתחילים לדבר מידי פעם בקול אחר למשל קול קרקרני, נהמות, אמא אחת אפילו סיפרה לי שבתה מתחילה לשיר מין זמזום עצבני המורכב מקולות צקצוק ונקישות.

שימו לב, לא כל הסימנים חייבים להתקיים כדי להעיד על הימצאות תולעים. אם יש מקבץ של כמה או אם יש לכם אפילו אחד מאלו המודגשים, כדאי מאוד לשלול הימצאות תולעים.

תולעים יכולות לחיות בגופנו שנים ול'שגע' את המערכת עד כדי כך שנטעה לחשוב שההתנהגות הזו היא פשוט אופי כשלמעשה היא רגישות גבוהה וסף תסכול נמוך מאוד והרבה סבל לילד… שגם סובל פיזית וגם לא באמת מסוגל לשלוט בהתנהגותו. תולעים עלולות להיות אצל מבוגרים ממש כמו אצל ילדים אם כי לרוב אצל מבוגרים התסמינים יהיו סמויים יותר. אם לילד יש תולעים חשוב להחיל את נוהל הטיפול על כל בני הבית ולהתנהג כאילו כולם נגועים מה שקרוב לוודאי נכון.

-עצבנות, תזזיתיות, תוקפנות, חוסר סבלנות, פתיל קצר, עייפות, בעיות זיכרון, קשיי שליפה ותחושת ערפול מוחי, רעב תמידי, בעיות עיכול, תחושה שכולם נגדי, בעיות נשימה ובעיות עור כגון אקזמות או גרד, קשקשים ופצעונים על הקרקפת ועוד – אלו סימנים אופייניים לתולעים אצל מבוגרים

שיטות לאיתור תולעים:

  1. התבוננות בקקי: ילדים שעושים קקי בסיר או בחיתול או ילד שעושה על אדמה במהלך טיול או אם התמזל מזלכם והקקי נפל על דופן האסלה ולא ישר למים- זוהי הזדמנות מצויינת להתבונן בקקי ולנסות לזהות תנועה של חוטים לבנים דקיקים. תולעת אחת מספיקה בשביל להעיד שהמעי מלא בעוד המון כמותה. אי הופעתן בקקי לא שולל את הימצאותן. אם הילד מאפשר, כדאי על בסיס קבוע להתבונן בקקי אפילו בתוך האסלה ולנסות לראות כדי לתפוס את זה לפני שהמופיעים הסימנים הפיזיים החמורים כמו פספוסים, תלונות ובכי בלילות.
  2. חשיפת הקקי לאור או לשמש: התולעים נמשכות לאור וזה עשוי לעודד אותן להיחשף.
  3. התבוננות באמצע הלילה עם פנס על פי הטבעת: ניתן לפסק מעט את הפתח ולראות אם יש חוטים לבנים קטנים ודקיקים מתנועעים ומתפתלים. אם כן אפשר לתפוס אותם בחתיכת טישו ולזרוק לשירותים. זה עשוי להעניק לכם ולילד שקט עד בוא הבוקר.
  4. אמבט מי סוכר: אצלי לא הוכיח את עצמו מעולם אבל יש טענות שקילו סוכר בתוך אמבט מים חמים או גיגית עשוי למשוך את התולעים לצאת בהמוניהן. זה לא יוציא את כולן כמובן אבל אם תצליחו בזה לפחות תדעו שאכן יש תולעים. אפשר להאיר בחושך עם פנס על המים ולראות את התולעים
  5. בדיקת צואה: לא תמיד יעילה ולא כ"כ אמינה מכמה סיבות.  בבדיקה זו מחפשים ביצים ולא תולעים חיות. יתכן מצב בו הביצים טרם סגרו מעגל ועדיין לא חזרו למעיים אך בהחלט ישנן תולעים חיות שמסתובבות שם. הביצים מגיעות למעי הגס ובוקעות שם לפני שהן מגיעות בכלל לצואה ולכן הסיכוי למצוא אותן בדגימת צואה הוא נמוך.  ישנם טפילי מעיים שנצמדים לדופן המעי ("דיירי לימן") ולא יוצאים בצואה. במצבים כאלה הבדיקה תצא שלילית למרות שיש תולעים. שמעתי מאמא אחת ששלחה בבדיקה דגימת צואה עם תולעת שלמה ובכ"כ הבדיקה יצאה שלילית. אפשר במקום זאת להדביק סלוטייפ גמיש ורך מבד (כמו הסוג להדבקת תחבושת) על פי הטבעת בלילה או לפנות בוקר ואז לשלוח אותו למעבדה או להסתכל עליו במיקרוסקופ. אפשרות נוספת היא לקחת דגימה ע"י גירוד הלכלוך שתחת הציפורניים ישר לפני שטיפת ידיים. סיכוי גדול שימצאו שם ביצים.

מניעה

הקדמה

כל ההמלצות מפה והלאה טובות על בסיס העיקרון "וכל המרבה הרי זה משובח". נכון, זה לא קל ליישם את כל זה. אפילו קשה! גם אם תיישמו רק חלק אבל תקפידו על ההמלצות הקריטיות שימנעו מהתולעים להגיע לפה- עשיתם המון ויתכן שזה יספיק. אל ייאוש. ככל שיותר אנשים יעשו מאמץ ליישם כך מימדי התופעה יפחתו עם הזמן וכולנו נרוויח. כמה שתצליחו זה טוב.

ולמניעה

הדרך היחידה להיפטר באמת מתולעים היא שמירה קפדנית על היגיינה.  ללמד את הילדים ולהקפיד מאוד לבסס את הרגלי ההיגיינה כך שיהפכו לאוטומט שהם מבצעים גם בלי לחשוב. להרגיל אותם שזה משהו שפשוט עושים:

  • שטיפת ידיים קפדנית במים חמים וסבון אחרי כל ביקור בשירותים.
  • שימוש במגבות נייר חד פעמיות או החלפת מגבות ידיים לעתים קרובות או הקצאת מגבת ידיים וגוף אישיות לכל משתמש.
  • שטיפת ידיים מיד כשנכנסים הביתה ולפני כל פעם שנוגעים במזון או בכלי אוכל או משטחים להכנת מזון.
  • הקפדה על אכילה רציפה ללא אתנחתות לצורכי משחק. אם הילד נוגע במשחקים או חפצים בזמן הארוחה יש לשוב ולשטוף שוב את הידיים.
  • רצוי לקחת בקבוקון עם שפריצר ובו מים וסבון נוזלי עם כמה טיפות שמן אתרי לימון או לוונדר לחיטוי הידיים. שיהיה תמיד בתיק וכשיוצאים מהבית ולשטוף את הידיים לפני שאוכלים כולל מתחת לציפורניים.
  • במפגשים בגינות חשוב להקפיד שרק המבוגרים יגעו במזון ויעבירו אותו לילדים ולמנוע מצב בו כל רגע ילד אחר מכניס ידיים לקופסאות המזון וכמובן שגם המבוגרים יקפידו על שטיפת ידיים טובה.
  • הקפדה על גזירת ציפורניים אחת לשבוע ועל ניקוי תכוף מתחת לציפורניים עם מברשת ייעודית.
  • כל בוקר להקפיד על החלפת תחתונים ועל שטיפה יסודית של ידיים, ציפורניים וטוסיק במים וסבון מוצק, אצל בנות יש לשטוף גם את הפות (אם כי מומלץ לשטוף את הפות בסבון רק בתקופת הטיפול ולא כמניעה שכן סבון אינו רצוי שם ועלול לגרום לדלקות ופטריות) סבון מוצק מסיר את הדבק ואת התולעים כמעט לחלוטין. לעומתו סבון נוזלי או מגבונים רק מורחים את התולעים מצד לצד ולא מסירים היטב.
  • אני ממליצה על סבונים טבעיים ונקיים מכימיקלים רעילים כגון הסבון של "ד"ר ברונר" או סבון ירדן.
  • נשים וילדות החוששות מהתפרצות פטריה עקב השימוש בסבון באיבר המין יכולות לנסות שיטה אחרת: מריחת שמן צמחי איכותי בכבישה קרה (שמן שקדים, קוקוס, נבט חיטה, זית וכד') על כל האיזור, עיסוי כמו בעת סיבון ואז הסרת השמן באמצעות נייר טואלט לח או מגבון בד לח. השמן ימוסס את הדבק של הביצים ופעולת הניגוב תסיר אותן מהעור.
  • אני ממליצה לרכוש גליל מגבוני בד יבשים (בחנויות הסטוק לכלי בית וחומרי ניקיון) ולהרטיב במים. מגבונים לחים קנויים ומוכנים לשימוש מכילים כימיכלים קשים ומזיקים ורצוי להימנע מהם. וכמובן לזרוק לפח ולא לאסלה למניעת סתימות בצנרת.
  • הקפדה על תזונה איכותית ללא ממתקים. בתקופת הטיפול כדאי מאוד להפחית ככל הניתן בסוכר לסוגיו כולל פירות יבשים וממתיקים, גם טבעיים כמו סילאן ומייפל (שהם באופן כללי  מהווים נזק חמור לשיניים אבל זה סיפור אחר), להפחית בתפו"א, אורז, מאפים, קמח לבן ואם אפשר גם קמח מלא וכל הדגנים המכילים הרבה עמילן. זה מזין את התולעים ומחזק אותן.
  • רחיצת פירות וירקות במים וסבון או השרייתם במי מלח או בחומץ לפני האכילה
  • בישול איכותי של מוצרים מהחי בטמפ' של לפחות 60 מעלות במרכז נתח הבשר או הדג.
  • ערבוב של שני שקי מלח בארגזי חול בגני ילדים במטרה לפגוע בתנאי החיים של ביצי תולעים שהתווספו לחול מהידיים הנגועות של הילדים. (טיפ שקיבלתי באדיבותה של איה הוד, נטורופתית).

כל זה נכון גם אם אתם בטוחים שאין לילד תולעים. זה בוודאי חשוב ונכון למקרה שהוא בא במגע עם ביצים וממש לא קשה להגיע למצב כזה.

טיפול:

ורמוקס: נהוג לתת ורמוקס לטיפול בתולעים. למרות שהיא נחשבת לתרופה יעילה היא מותווית לשימוש אחת לחצי שנה למחזור טיפול ולא יותר כלומר זוהי תרופה רעילה והיא עלולה לגרום נזקים לכבד ולמערכת העיכול. ורמוקס פעילה כנגד התולעים ואינה מזיקה לביצים ולכן על פי הנחיות יצרן יש צורך ליטול מנה שנייה כעבור שבועיים או עשרה ימים לטיפול בתולעים הצעירות שבקעו מהביצים.

בדומה לכינים, עם הזמן התולעים פיתחו עמידות לתרופה ופעמים רבות היא לא מחסלת אותן. בנוסף לא פעם הורים משתמשים בורמוקס שפג תוקפו או שהיה פתוח במקרר מעל לחודש ימים. במצבים אלו הוא אינו יעיל.

נטילת וורמוקס לא מונעת בשום אופן הדבקה חוזרת! לכן מצב בו ילד מקבל שתי מנות של ורמוקס בהפרש של עשרה ימים זו מזו ומיד אחרי נדבק שוב הינו נפוץ מאוד. ומכיון שלא ניתן לתת את התרופה על בסיס שבועי בלי לגרום נזק חמור למערכת העיכול של הילד, שמירה על היגיינה כ"כ קריטית. ממש כמו עם כינים. מודעות של כל ההורים והקפדה על היגיינה ותזונה יסייעו מאוד לצמצום מימדי התופעה ולשמירה על סביבה נקייה מתולעים לטובת כולנו.

הטיפול שאני ממליצה עליו הוכיח את עצמו מאוד אצלי וגם אצל חברות רבות שניסו והעידו על הצלחה. טיפול זה כולל כמה מישורים:

  1. סביבתי-מניעתי ע"י היגיינה אישית וסביבתית
  2. טיפול מקומי לפני ובמהלך השינה ע"י מריחת שמנים צמחיים ושמנים אתריים על פי הטבעת ומריחת תערובת שמנים אתריים על הבטן התחתונה
  3. טיפול ע"י לקיחה פנימית של חומרים קוטלי תולעים או מחזקי מערכת עיכול ומערכת חיסון
  4. טיפול לחיזוק רגשי שיפחית את רגישות הגוף להדבקות.

יש להקפיד על הטיפול למשך 90 יום רצופים. הפסקה עלולה להביא להתחדשות ולהחזיר אתכם להתחלה כאילו לא עשיתם כלום.

פירוט

סביבתית:

החלפת מצעים ומגבות לעיתים קרובות. (ההמלצה היא ב14 יום הראשונים יש להחליף תחתונים פעמיים ביום, פיג'מה כל יום ומצעים ומגבות גוף כל 3-4 ימים. אך גם פחות מזה יעבוד. ככלל, £אם זה קשה מידיי אפשר לוותר על החלק הזה  ולהשקיע את המאמץ בחלקים אחרים)

ההמלצה שלעיל  על החלפת מצעים מגבות ותחתונים בתדירות גבוהה אינה מהחשובות והקריטיות. אל תשתגעות על זה.

אפשר להשתמש במגבות קטנטנות לניגוב הטוסיק ולהחליפן אחרי כל שימוש אם מקפידים שבאמת המגבת גוף לא תיגע שם כלל.  אם ילד נוגע בטוסיק בלילה הידיים הנגועות עלולות להעביר את הביצים אל המצעים. אין צורך לכבס בהרתחה, מספיק כביסה רגילה של 40 מעלות למצעים ו-60 למגבות. אם אפשר רצוי לייבש את הכביסה בשמש. הקרינה תחסל את הביצים.

  • הקפדה על שינה עם תחתונים ומכנסיים כדי שהתולעים והביצים לא יגיעו לכל מקום במיטה. (לא סותר את הסעיף הקודם.)
  • גזירת ציפורניים והקפדה על ידיים נקיות כל הזמן ובעיקר לפני האוכל, חשוב לשים לב שאם הילד עוזב את הארוחה באמצע והולך לשחק וחוזר שוב עם ידיים שנגעו בכל מיני מקומות- לשטוף שוב ידיים לפני שחוזר לאכול
  • הקפידה שילדים לא יכניסו ידיים לצלחות של אחרים או יעבירו מזון מאחד לשני בידיים לא נקיות
  • אם ידוע שיש תולעים או חשד לתולעים כדאי לעבור עם מטלית ושפריצר של תערובת מים וחומץ פשוט עם שמנים אתריים כמו לוונדר, עץ התה, אורן או ברוש, ציפורן או לימון ולחטא אם כל המקומות בהם נוגעות ידיים. ולשטוף היטב כלים במים חמים וסבון.

טיפ שיכול לעזור בשבועיים הראשונים- להכין טבלת משימות שצריך ליישם לפי הימים ולסמן וי בכל יום על כל המשימות שיושמו. למשל יום א': החלפת תחתונים בוקר+ערב, שטיפת טוסיק בבוקר (ואם אפשר עוד פעם מה טוב), החלפת מכנסי פיג'מה. יום ב' וג' כנ"ל, יום ד' להוסיף החלפת מצעים ומגבות. יום ה', ו', ז' כמו יום א' ויום ח' כמו יום ד' וכו'..

לחשוף לשמש ישירה כל משטח, בד, ריפוד, צעצוע או חפץ שיש סיכוי שנגוע בביצים. הקרינה תהרוג את הביצים.

בחלק זה הוסרה המלצה על שימוש בנורת UV מחשש לשימוש לא בטיחותי שעלול לגרום נזקים כדוגמת כוויות בקרנית העין.

מקומית:

מריחה חומר שומני כלשהו עם טיפת שמן אתרי הדס לפני כל שינה כולל שנת צהריים וגם במהלך שנת הלילה ניתן לחדש את המריחה אם זה לא מעיר את הילד.

הסבר:

מריחת שמן או משחה שומנית בתוספת טיפה אחת של שמן אתרי הדס מאיכות טובה על פי הטבעת ועל האיזור מסביב תקשה על התולעים לזחול על העור ולהדביק אליו את הביצים. ההדס יסייע לקטול את התולעים ולהרחיקן. בכך תימנע מהן היכולת לחדש את מחזור החיים שלהן. אני ממליצה על חמאת שיאה או שמן קוקוס, שמן שקדים, שמן זית או כל שמן שהופק בכבישה קרה. אם בחרתם במשחת החתלה כחומר שומני, אין לערבבה עם שמן אתרי מחשש לריאקציה ולנשיאה של חומרים רעילים מהמשחה אל מחזור הדם באמצעות השמן האתרי.

בשום אופן אל תשתמשו בשמן תינוקות או וזלין! אלו תוצרי לוואי של נפט ואסורים לשימוש גופני משום סוג, בייחוד לא על ריריות. יש להם השפעה מייבשת וממכרת והם גורמים להרס הרירית.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, מטרת השמן אינה לסתום או לפקוק את פי הטבעת. זה ממש לא מונע מהתולעים לצאת. גם לא משחה ממש סמיכה. תולעים מתפלשות בקלות רבה בקקי מוצק בהרבה מכל משחת החתלה שתשימו. ראיתי אותן במו עיניי עושות את זה. תנועתן מפרקת, מפוררת ומרככת כל חומר שהן נעות בתוכו. זו הסיבה שקקי אופייני לתולעים הוא קקי אוורירי, צף ומתפורר.

שטיפת טוסיק, פות וידיים אחרי כל שינה כולל שנ"צ והחלפת תחתונים אחרי כל שינה. שטיפה זו תסיר את הביצים שהוטלו -אם הוטלו- מהעור כך שהילד לא יגע בהן וידביק את עצמו ואת סביבתו.

אופציה יעילה נוספת שהוכיחה את עצמה אצלי מאוד- מריחת תערובת שמנים אתריים מהולה בשמן נשא על הבטן התחתונה כמה פעמים ביום. התערובת כוללת שמנים אתריים לימון, לוונדר, הדס וניאולי ביחס שווה בתוך שמן נשא. ניתן להכין תערובת של 5 טיפות מכל שמן על שלוש כפות שמן בסיס. (-טיפ שקיבלתי ממרים קדן).

אזהרה: תרופת סבתא פופולרית היא החדרת שן שום לפי הטבעת. אני ממש פוסלת את האפשרות הזו מכמה סיבות:

  1. שום חריף ועלול לגרום לכוויות של ממש ברקמה העדינה של פי הטבעת והחלחולת
  2. זה לא יעיל. התולעים רק עלולות לסגת לאיברי מטרה גבוהים יותר כמו למשל מערכת העיכול העליונה או דרכי הנשימה ולהחמיר את המצב.
  3. זה פולשני וחודרני, זה לא נעים לילד, זה פוגע בפרטיותו ובגבולות הגוף שלו ועלול לפצוע אותו ולהכאיב לו. לאור העובדה שזה לא ממש יעיל זה רק הופך את הפעולה לפוגענית יותר עבור הילד. עדיף לאכול שום טרי כתוספת למזון ולהשיג את אותה מטרה רק באופן יעיל ולא פוגע.

פנימית

תמצית נטורופטית בשם Peace של ההומאופת והנטורופת קובי נחושתן. במקור נוצרה לטיפול במתח רגשי והתגלתה כיעילה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. אני גיליתי שהיא מרגיעה ומאזנת גם את נושא התולעים. מתחילים בטיפה פעמיים ביום

אחרי 4 ימים:

גיל 5-8: אפשר לעלות בהדרגה בטיפה שתיים כל יום עד למינון מקסימלי של 8 טיפות ביום. כשמגיעים ל-8 טיפות פעמיים ביום כדאי לפזר את המינון היומי הכללי למספר רב יותר של מנות קטנות יותר. כלומר במקום 8 טיפות פעמיים ביום, 4 טיפות 4 פעמים ביום.

גיל 9-13: עד 15 טיפות למנה כפול פעמיים ביום. כשמגיעים ל-20 טיפות פעמיים ביום כדאי לפזר את המינון היומי הכללי למספר רב יותר של מנות קטנות יותר. כלומר במקום 10 טיפות פעמיים ביום, 5טיפות 4 פעמים ביום.

מבוגרים: עד 30 טיפות פעמיים ביום

אם יש שיפור להישאר במינון הנוכחי. לא חייבים לעלות ובכל מקרה שהעלייה תהיה הדרגתית. ניתן לרכוש דרך מכון "המפה" של יוחאי לשם (-גוגל איט) לקבל הנחיות וליווי אישי או דרך "נטורליין", חנות און ליין במשלוח עד הבית

 אדמה דיאטומית, או בקיצור א"ד. 

"דיאטומיט או אדמה דיאטומית (Diatomaceous earth) היא מינרל טבעי רך המורכב העיקר מסיליקה והנוצר משקיעה בימים או אגמים של צורניות – אצות חד תאיות מכוסות תחמוצת צורן."( ויקיפדיה) לא"ד יכולת לסלק מהגוף טפילים מסוגים שונים (הסבר כאן).

לוקח זמן מה, כחודש עד שמתחילים לראות שיפור אבל אם מתמידים השינוי מורגש היטב. מכיון שהיא בריאה באופן כללי אפשר ורצוי להמשיך ליטול אותה גם אחרי התולעים עברו כמניעה וכחיזוק לגוף. יש אומרים שעדיף להפריד את נטילת ויטמינים כדי לא לפגוע בספיגתם.לשם הגברת היעילות מנסיוני עזר מאוד לשלב א"ד עם GSE(-תמצית זרעי אשכוליות) או שמן גדילן לפחות לתקופה של כחודש עד שמתחילים לראות שיפור.

אופן נטילה: על קיבה ריקה, ילדים כפית פעם עד פעמיים ביום, מבוגרים- כף פעם עד פעמיים ביום. אפשר לערבב עם מים ואז הטקסטורה החולית מורגשת (כמו מים עם המון אבנית) ואפשר לערבב עם מזון במרקם קרמי סמיך כמו שייק פירות, קרם קוקוס, מעדן חלב או סויה, ממרח אבוקדו, חמאות אגוזים וכו'. ניתן לתת את זה בתוך משקה שוקו או משקה מאבקת חרובים עם מים.

אצל מבוגרים כדאי ליטול במקביל גם פחם פעיל או כלורלה שכן לא"ד אפקט של ניקוי רעלים ועלולות להיןות תופעות לוואי כמו כאבי הראש, בעיות עור וכד'. נשים מניקות והרות כמובן צריכות להתייעץ עם אנשי מקצוע כמו נטורופתיים ויועצות הנקה כי ניקוי רעלים אינו מתאים לזמן זה.

לעוד מידע על א"ד:

 

 

שתיית חליטת קליפת רימון- מגעיל ביותר אבל יעיל מאוד. מרתיחים את קליפת הרימון (שטופה במים וסבון ושטופה טוב מהסבון כמובן), מסננים, מצננים ושומרים בצנצנת במקרר למשך כשבוע. לאחר מכן יש לשפוך ולהכין מחדש. כשזה קר הטעם נסבל יותר. אפשר לשתות בבת אחת הרבה או מעט לעיתים קרובות, מה שהילד יעדיף. תתפלאו כמה שיתוף פעולה תקבלו מילד שסובל נורא מתולעים. אפילו את הזיפת הזה הם יסכימו לשתות ורק שיהיה להם שקט בלילה.

שתיית מי סודה ביתית המופקת מרבע כפית סודה לשתייה עם כף חומץ תפוחים אורגני על כוס מים. (התערובת תוססת ומעלה בועות כמו קולה)  משקה זה מאזן את חומצתיות מערכת העיכול ומסייע במגוון בעיות בריאותיות. ניתן לשתות ללא הגבלה.

תמצית זרעי אשכוליות -GSE יעילה מאוד לטיפול ומיגור תולעים. אני מעדיפה את של אלטמן והכי טוב המקורי של חברת "נוטריביוטיק"שניתן לרכוש באתר האינטרנט "אייהרב" – Iherb. יש גם את פרצידין אבל אני לא אוהבת אותו בגלל שהוא מכיל חומר משמר ועלותו יקרה מאוד באופן יחסי למתחרים ולכמות.

להרבות באכילת מזון עם תבלינים כמו כורכום, טימין, אורגנו, ג'ינג'ר, שום, פלפל, קינמון, ציפורן, שומר, מרווה, קארי, חוויאג', בהרט, כמון וכו'.

להרבות באכילת גזר חי וגרעיני דלעת (גרעינים לבנים) או ליטול שמן זרעי דלעת (שמן מכבישת גרעיני דלעת) זרעי מלפפון וזרעי פפאיה- בעיקר על קיבה ריקה

שתיית תמצית מעלי אגוז מלך

ויטמין סי לחיזוק מערכת החיסון

תיסוף באבץ וויטמין A (עדיף בצורת בטא קארוטן שאינו רעיל ואין סכנת מינון יתר)

שמן  אורגנו ( לא לפני גיל 7) והדס לבליעה- חשוב לרכוש שמן באיכות ללקיחה פנימית. לשם כך יש לוודא מול המשווק או מוכר שהשמן מותר לבליעה. חובה להתייעץ עם ארומתרפיסטית מוסמכת בטרם השימוש! לא בכל גיל ומצב בריאותי מותר ליטול אותם וחובה לוודא מה התוויות השימוש ולהבטיח שאיכות השמן ראויה לשימוש פנימי.

 

מוצרים מסחריים טבעיים לטיפול בתולעים:

קלינתול של סופר חוסן, תולאקס של נוטריקייר, תולי של חברת 'ברא', סינצ'יק של ד"ר קיי, וורמור של ראן בוטניקלס.

מוצרים בהתאמה אישית:

כעיקרון התאמה אישית תמיד יעילה יותר שכן היא מתחשבת בנתונים האישיים של המטופל. כגון גיל, חומרת המצב, מחלות רקע ועוד. המינון והריכוז עשויים להיות גבוהים יותר מאשר במוצר מסחרי/מוצר מדף ולכן גם היעילות גבוהה יותר וכמובן יש גם מעקב אישי של המטפל שיכול לשנות מינונים בהתאם לצורך עד לחיסול הבעיה. להלן רשימת מוצרים מותאמים אישית והמטפלות המטפלות באמצעותם:

  • תערובת תמציות צמחים לטיפול בתולעים ניתן להשיג אצל הנטורופתית איה הוד. זה נקרא -DIGEX9
  • תערובת תמציות צמחים לטיפול בתולעים מהנטורופתית מדלן טיאגר – 0545631960 (MADLEN TIEGER בפייסבוק)
  • שמן זרעי גדילן – החידוש האחרון שנחשפתי אליו בתחום, לטענת הנטורופטית אורית מנשה (שגם משווקת את השמן) השמן גם הורג ביצים. זהו המוצר היחיד עליו שמעתי שיעיל גם נגד ביצים, מלבד אדמה דיאטומית שלדעתי גם יעילה נגד ביצים (ורמוקס לא הורג ביצים) והוא גם טוב למניעה ובנוסף מחזק את מערכת העיכול ובריא באופן כללי. אצלנו שמן גדילן היה יעיל מאוד ולא היו תופעות לוואי.

מצאתי ברשת את השמן במחיר מצויין באתרים הבאים: biogaya   spirulina

פרוביוטיקה לחיזוק מערכת העיכול ומערכת החיסון, אני ממליצה על פרוביוטיקה מתוצרת ביתית המבטיחה בקרה על מצב חיותם של החיידקים. בפרוביוטיקה ביתית ניתן לוודא שהחיידקים אכן חיים ופעילים מה שאי אפשר לדעת בפרוביוטיקה קנויה. פרוביוטיקה ביתית ניתן להכין מירקות כבושים במלח (ללא חומץ) ומיוגורט אגוזים.. כמו כן פטריות פרוביוטיות כגון קפיר מים, קפיר חלב ופטריית קמבוצ'ה מספקות פרוביוטיקה איכותית.

למתכון להכנת פרוביוטיקה מירקות: לחצו כאן

מתכון להכנת יוגורט מאגוזים: השרו את האגוזים במים (קשיו, שקדים, פקאן, מקדמיה וכו') על פי טבלאות השריה. משך הזמן הדרוש משתנה מאגוז לאגוז. רצוי להשרות בכלי סגור ואטום על מנת לייצר תהליך תסיסה.

טחנו את האגוזים עם מי ההשריה התוססים ומזגו לצנצנת שעוקרה מראש ע"י הדחה במים רותחים והתקררה. סגרו את הצנצנת במכסה אוטם והשאירו על השיש במקום מוצל. הקפידו לשחרר לחץ מהצנצנת כל כמה שעות למניעת התפוצצותה מהלחץ.

לאחר כמה שעות תראו בועות ואפילו מרקם של גבינה מוקצפת. הטעם יהיה חמצמץ. עקרונית הגבינה/יוגורט מוכנה. ככל שתחכו יותר, כך החמצמצות תתחזק ואוכלוסיית החיידקים תתפתח ותהיה מגוונת יותר. רצוי להכניס למקרר לאחר יום למניעת קלקול. חשוב מאוד להשתמש רק בכף נקיה ולהימנע מטבילה חוזרת של כף שנגעה בפה כדי לא לזהם את הגבינה או את היוגורט. אם יצא גבינתי ורציתם נוזלי, הוסיפו מים והשאירו מחוץ למקרר לכמה שעות.

אפשר לאכול או לשתות מהמזון והשתייה הפרוביוטיים ללא הגבלה.

רגשית

כמו שיש ילדים שתמיד-תמיד ידבקו בכינים וכאלו שאף פעם לא נדבקים גם כשכל הגן רוחש, כך גם אם תולעים. יש ילדים עם רגישות ונטייה להידבקות וכאלו שלא. כינים ותולעים הן טפילים וככאלו הן נטפלות למי שמצבו הפיזי, הרגשי או האנרגטי ירוד ומוחלש. לכן חשוב לחזק את הילד בכל הרבדים.

חיזוק פיזי יעשה ע"י תזונה טובה ואיכותית, ניקוי מרעלים ע"י אכילת הרבה עלים ירוקים או מזון אורגני, תוסף כלורלה או ספירולינה (אפשר בכמוסות שילדים אוהבים ללעוס כמו סוכריות או להוסיף לשייק), שתיית חצי כוס מים פושרים עם כף חומץ תפוחים אורגני ורבע כפית סודה לשתייה. טוב לטיפול ולמניעה. (אפשר לשתות את זה על הבוקר ואפשר לגימות לאורך היום. זה תוסס כמו סודה והטעם מעניין. 🙂 זו אגב תרופה מצויינת לכמעט כל מצב פיזי לא רצוי כמו התקררות ומחלות, קלקול קיבה ועוד.)

טיפולים מהרפואה הטבעית שיכולים לעזור בחיזוק: דיקור, שיאצו וטווינה, הומאופתיה, נטורופתיה וארומתרפיה, רלפקסולוגיה ועוד.

חיזוק רגשי יעשה ע"י זיהוי מוקדי קושי ומתן סיוע לילד בהתמודדות. יש לקחת בחשבון שתקופות של שינויים ומעברים או אירועים לא צפויים או מאתגרים יחלישו את הילד ויהפכו אותו לפגיע וחשוף יותר למתקפות טפילים.

הומאופתיה ופרחי באך, אייפק, ביוארגונומי, קינסיולוגיה, תטא הילינג ועוד ידועות כשיטות נהדרות לחיזוק וטיפול במצבים רגשיים, לאיזון אנרגטי ולייצוב המצב כך שהילד לא יהיה רגיש כ"כ ולא ידבק בקלות.

טיפים לשעת חירום

מה עושים עם ילד שבוכה באמצע הלילה כתוצאה ממתקפת תולעים?

  • להוציא תולעים עם טישו ופנס (ראו סעיף קודם) אצל בנות לחפש גם בפות. לפעמים הן חודרות ממש פנימה ומשגעות את הילדה.
  • מריחה מחודשת של חומר שומני עם שמן הדס
  • נטילת מנה נוספת של אחת או יותר מחומרים המומלצים ללקיחה פנימית
  • הנקה למי שעדיין יונק. מסייע להרגיע ולשקוע בשינה גם אם התולעים עדיין בפעילות
  • לשיר לילד- היו ימים – או יותר נכון – לילות שהילד פשוט התנגד לכל דבר ורק כששרתי לו הוא נרגע והצליח לחזור לישון
  • להקריא סיפור. ילדים צעירים מתקשים לפצל את הקשב ובמקום להפנות את תשומת הלב לתולעים הם מתרכזים בסיפור. נשמע מופרך אבל עובד.
  • סבלנות ועייפות. לפעמים הילד פשוט נרדם מרוב תשישות. עצוב אבל לפחות הוא סובל פחות ואתם יכולים לחזור לישון את שארית הלילה ולשבור את הראש בבוקר מה לעשות :-/

הערות אחרונות לסיום:

מערכת חיסונית ומערכת עיכול חזקות הן הבסיס הטוב ביותר מלבד היגיינה למניעת תולעים. עשו ככל הניתן כדי לחזקן ולשמור עליהן חזקות ובריאות. את המסמך זה כתבתי משתי סיבות: אחת, להקל על סבלם של אחרים שנייה, לחזק את הסיכוי שבני לא ידבק שוב בדרעק הזה בזכות עליית המודעות לנושא. אם בעולם יסתובבו עוד כמה ילדים נקיים מתולעים בזכות המסמך, קיבלתי את שכרי.

אני יותר מאודה לכם על שיתוף והפצה כמו גם על שאלות, הא/ערות בונות ושיתוף מניסיונכם האישי. את המסמך אני משאירה בכוונה מקוון כדי שאוכל לעדכן אותו לפי הצורך.מוזמנים להמשיך ולעקוב ולראות אם ישנן הערות ושינויים אשר יסומנו במרקר כך שיבלטו לעין בקריאה חוזרת.

אני מוסיפה סיכום מרוכז של הקוים המנחים הבסיסיים ביותר ליישום הקובץ על מנת להקל על תחושת עודף אינפו' שעולה אצל חלק מהקוראים:

על קצה המזלג: 

6 פעולות הכרחיות לטיפול בתולעים 

  1. היגיינת ידיים ציפורניים וכל מה שבא במגע עם הפה והאף כולל מזון, משטחי אוכל, כלי אוכל, צעצועים וכו' כמפורט בקובץ
  2. ניקוי בבית של המקומות המועדים לפורענות שמפורטים בקובץ.
  3. ליטול משהו פנימי כמו gse, שמן גדילן ואדמה דיטומית. (רצוי לשלב שניים מהם, אני בעד האדמה עם עוד משהו)
  4. שטיפת טוסיק בבוקר בסבון מוצק והחלפת תחתונים
  5. הימנעות ממזונות בעייתיים
  6. סבלנות והתמדה.(זוהי תמצית הקובץ להתמודדות עם תולעים. פסקה זו אינה מהווה תחליף לקריאה מעמיקה של הקובץ המלא אלא מהווה רק תקציר עבור מי שכבר קראו וזקוקים למיקוד)

סייעו בבניית המסמך פלוס תודות:

ההומאופתית שירין ברט שחשפה אותי לידע רב בעניין טיפול ומניעה באמצעות היגיינה

הארומתרפיסטית אורלי תגר שתמיד זמינה לשאלותיי ומסבירה בסבלנות ואהבה

זיאה בר שהסבירה לי על אופן השימוש בשמן הדס בבליעה

לאלה מור, חברה והומאופתית מופלאה שטיפלה בבני במסירות ובאהבה ועזרה לנו המון!

לאהובתי שרה חוגי שתמכה בנו מרחוק רגשית ואנרגטית וניקתה וטיפלה ושלחה אלינו אנרגיות טובות ומרפאות וממש הצילה אותנו בלילות מסוימים עתירי ייאוש.

מקווה שלא שכחתי אף אחת.. ולכל מאות(!) האמהות (והאבות) למודות הסבל ששיתפו אותי בשאלותיהן, בסיפוריהן ובהתנסויותיהן עם תולעי מעיים. שלא תדעו עוד תולעים 🙂

בהצלחה!!

אנג'י אייל

למעקב אחר עדכונים

לשאלות ניתן לפנות ל: Angieyalo@gmail.com

 

 

 

על המחבר:

אולי יעניין אותך גם...

ילדים
כתבות נבחרות
רוזמרין מגזין בריאות

תולעים אצל ילדים

לאחר כמה שנים של התמודדות עם נושא התולעים, חקירה עצמית ותיחקור של מאות אנשים שפנו אליי ושיתפו אותי בידע ובניסיון שלהם, הבנתי שמשהו כאן לא

קרא עוד »
אורח חיים בריא
איתן טסלר

תבדקו: 12 סיבות לשתות קפה

הקפה זכה לתשבחות וללעג במשך מאות שנים. הוא הואשם בכך שהוא גורם לאין אונות וטירוף, פעמים אחרות תרופה לעצלות או "מתנה משמיים". אך מהם היתרונות

קרא עוד »
מתחשק לך אולי לדבר איתנו?

הגיע הזמן להיות
יותר מחוברים לאדמה

הצטרפו לניוזלטר ולמדו לחיות חיים בריאים יותר