לפי המחשבת הדאואיסטית והרפואה הסינית, הרגשות שלנו הם בסה"כ תנועות אנרגטיות המתרחשות בגופינו. כל עוד הרגש מותמר לרגש אחר, קיימת זרימה תקינה ובריאה. אך במקרים בהם הרגש נתקע ונחסם והוא אינו מצליח לעבור התמרה, הוא מצטבר ומתחיל להשתלט עלינו.
כשהרגש הכלוא כבר מגיע למימדים גדולים מאוד, קשה מאוד לשחרר אותו ולכן לפעמים צריך להתמקד ברגש אחר בעל תדר וכיוון אנרגטי המנוגד לו, היכול לאזן אותו.
ישנם כמובן הרבה מתודות לטיפול בחוסר איזון רגשי, אבל בעיני אחת המופלאות היא הקונג-פו הסיני (אומנויות הלחימה הסיניות). אומנויות הלחימה המסורתיות יכולות להוות כלי להתפתחות תודעתית ואיזון רגשי ולא רק אמצעי להגנה עצמית, חיזוק וחישול הגוף ועוד.
אם אתם שואלים את עצמכם מה הקשר בין תנועה גופנית חיצונית לתנועה רגשית פנימית ואיך אומנות לחימה יכולה לגרום לאיזון שכזה.
תמשיכו לקרוא ותבינו…
- שמחה 怒 – רגש בעל איכות של פתיחה והתרחבות נפלאה, אבל שמחה עודפת עלולה לגרום לפיזור עודף של הנפש ולחוסר עיגון וקרקוע. הביטוי הגופני לשמחה עודפת יכול להתבטא כדפיקות לב, בעיות שינה, דיבור מתוך שינה, התרגשות עודפת וחוסר מנוחה. בקליניקה רואים את זה הרבה אצל ילדים בעלי נטייה ל'אש בלב'.
איזון האש בעזרת מסגרת, משמעת וסדר מובנה, יכולים למנוע ממנה להתפזר בצורה לא מאוזנת ומצד שני לא לכבות את השמחה התקינה שלה. בקונג-פו ישנן עמידות, תנוחות ותנועות מאוד מוגדרות ומובנות המייצרות מסגרת גופנית-נפשית מאוד ברורה. האימון אף דורש משמעת וסדר ובכך יכול התרגול באומנויות לחימה מסורתיות לבנות מרחב אנרגטי שיצליח להכיל ולתחם ה'שמחה העודפת'. - חרדה/דאגה 憂 ו/או הרהור/מחשבות יתר 思 – אלו הם רגשות הגורמים לדיכוי וקיפאון אנרגטי. הביטוי הגופני יכול להתבטא בקשיי נשימה, עייפות, חוסר ריכוז ועוד. תנועה מאזנת בעלת כיוון עולה ואף מתפרץ כגון כעס יכול להניע את הרגש הכלוא, התקוע והעייף. כמובן שהכעס מהווה כוח דחף המצית ומחייה את המערכת באופן נקודתי ולזמן מוגבל . בקונג-פו אנו לומדים לא לוותר לעצמנו, לדחוף את עצמנו למקסימום, לדרוש מעצמינו למצוא את הכוח הנדרש לכך, לחזק את הכוונה והרצון ובכך מונעים מהמערכת להכנס לדיכוי וקיפאון.
- צער 悲 – רגש מתכנס, מכווץ וסוגר הזקוק לאנרגיה של פתיחה, שחרור והרמה בכדי לווסתו. בתרגול קונג-פו הגוף מתרגל תנועות רבות המביאות שמחה לגוף ולנפש. הגוף נפתח, מתרחב, מתחמם וממיס את הצער והעצב הרגשי שבתוכו.
- פחד ובהלה 恐 – רגשות שיכולים לגרום לקיפאון או בריחה וחוסר התמודדות. ברמה הגופנית זה יכול להתבטא בבעיות שתן (במיוחד אצל ילדים), בכאבי גב וברכיים ועוד… תרגול של עבודת זוגות ותרגילים מבוקרים ואף חופשיים (קרבות), מאלץ אותנו להתמודד עם פחדים וחששות ולמרות היותם שם לא לתת לעצמנו להכנס לקיפאון או לברוח מהסיטואציה.
- כעס ותסכול 怒 – רגש 'חם' שאם הוא מצטבר בתוכנו הוא עלול לגרום להתפרצות כמו של הר געש. אצל חלק מהאנשים האנרגיה תופנה החוצה ואצל אחרים פנימה לתוך עצמם. האנרגיה הזו יכולה להוות כלי עזר מצוין במקרה של פחדים, חרדות ודכאון בכדי להצית את המערכת ולהוציא אותה מהקיפאון (באם האנרגיה משוחררת החוצה). אך מנגד באם האנרגיה הזו מתמשכת לאורך זמן היא יכולה לכלות ולהתיש אותנו. תופעות גופניות המשויכות לאנרגיה הזו הן לחץ דם גבוה, סחרחורות, כאבי ראש, פנים אדומות ועוד… אומנויות הלחימה הסיניות כגון טאי-ג'י צ'ואן ואף תרגילי בריאות כמו צ'י-קונג יכולים להרפות ולשחרר את הכעס שבתוכו ע"י תרגילי נשימה, שחרור והרפיה מודעת.
לסיכום:
בהסתכלות הוליסטית על האדם, הגוף והנפש הם כשתי וערב ובאמצעות אומנויות לחימה מסורתיות והאיכויות הקיימות בהן ניתן לווסת ולאזן תהליכים רגשים ומנטליים. כשהגוף לומד להתרחב ולהיפתח במנחים מוגדרים, כשהוא לומד לנוע ולהיות משוחרר דרך התנועה החופשית, כשלומדים להתמודד בעבודת זוגות עם פחדים התנגדויות וכעסים, כשהכוונה המנטלית מתחזקת, כל האיכויות הללו יחדיו מאזנים את רצף הרגשות הנעים בתוכנו כגאות ושפל.
