אצות

"להאכיל" את הבלוטה בלי חרטה.

שתף אותנו עם חברים

שיתוף ב facebook

מאת:

חשבתם פעם להזין את הגוף בלי להכניס דברים לפה?
מסתבר שבתנאים מסויימים זה אפשרי וגם בריא. יוֹד חשוב לבריאות הציבור, בגלל שהוא חיוני לתפקוד בלוטת התריס. מחקרים מישראל מלמדים על חסר יוד באוכלוסייה, כנראה כתוצאה מהשפעת התפלת מים על שרשרת המזון. מחקר מאירלנד הראה שהחיים ליד הים יכולים להעניק יתרונות הקשורים לצריכת יוד בגלל הקרבה למרבצי אצות.
למה זה חשוב והאם זה יכול לקרות בישראל?

מדוע יוד חשוב לגופינו?

יוֹד חשוב וחיוני לתפקוד בלוטת התריס ובריאות האדם. בדרך כלל, מינרל זה מגיע לגופנו מהתזונה וככל הידוע למדע, תפקידו מתבטא בתהליכים חשובים לבריאות של כולנו ובכל שלבי החיים.
יוד משמש כחומר גלם להורמוני בלוטת התריס האחראית על חילוף החומרים שלנו.
באמצעות הורמונים, משפיעה בלוטת התריס על תהליכים ביוכימיים בגופינו החיוניים להתחדשות רקמות (למשל שרירים, ציפורניים ושיער) ותפקוד איברים חיוניים כגון הלב והמוח. לכן, לצריכת יוד השפעה על מצב הרוח, בריאות הציפורניים והשיער, לחץ הדם, מצב הלב והתפתחות ותפקוד המח.

מסקנות ממחקרים לגבי מחסור ביוד

מחקרים עדכניים מצביעים על קשר בין התפתחות מח העוּבּר וצריכת היוד בתזונת האם ההרה. מעט מדי יוד בתזונה הינה הסיבה העיקרית למחלות של בלוטת התריס בעולם. בנוסף, מחסור ביוד הוא הגורם העיקרי (הניתן למניעה) בעולם לפגיעה בתפקוד מוחי (עד לקות שכלית גלויה במקרים קיצוניים). נתונים מארגון הבריאות העולמי וארגון היוד העולמי מלמדים שכנראה רבע עד שליש מאוכלוסיית העולם אינה צורכת מספיק יוד על מנת להבטיח תפקוד מיטבי של בלוטת התריס. מחקרים הראו שלילדים שנולדו לאמהות שצרכו מעט מדי יוד במהלך ההיריון היו הישגים נמוכים בהבנת הנקרא, מוטוריקה עדינה ותפישה מרחבית.

המחקרים נערכו בעשרות אלפי ילדים בני שלוש עד תשע שנים ודגימות שתן של אמהותיהן באנגליה, נורבגיה וניו זילנד ומכאן חשיבותם להבנת הנושא.מעבר לסכנה לאי מימוש היכול השכלית בילדים, לנשים הרות חסרות יוד בתזונה עלולים להתפתח גידולים בבלוטת התריס ותת-תריסיות (תת פעילות של בלוטת התריס), במהלך ההיריון ובעיקר לאחריו.

הקשר בין חוסר איזון בלוטת התריס וחסר ביוד

הקשר בין מחלות בלוטת התריס לחסר יוד נחקר גם בישראל. סקר ארצי שבוצע בארץ לראשונה בשנת 2016 וכלל דגימות שתן מאלפי ילדים ונשים הרות מכל המגזרים, גילה ,שקיים בישראל חוסר יוד בתזונה. בשני שליש מדגימות השתן של הילדים נמצאו ערכים נמוכים מהסף התחתון המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. מצב חמור יותר נמצא בקרב הנשים ההרות – כמעט תשע מכל עשר דגימות הראתה מחסור ביוד! בגלל הקשר להתפתחות המח של העובר ותפקוד בלוטת התריס של היולדת, משמעות התוצאות מדאיגה. ייתכן וחוסר יוד גורם משמעותי לאי מימוש מלוא היכולת השכלית בילדי ישראל. בנוסף, נשים ישראליות רבות שעברו לידה אחת או יותר נמצאות בסיכון מוגבר למחלות תריס.

לסביבה שלנו יש השפעה על התזונה. ישראל נחשבת למעצמת התפלה בקנה מידה עולמי: כ- 80% ממי הצריכה וההשקיה בין אשקלון לנהריה (היכן שמרוכזת רוב האוכלוסייה) הינם מותפלים נכון לשנת 2020. באופן תיאורטי, תהליך ההתפלה הנהוג בארץ יכול להוביל למחסור ביוד בציבור (כי בשיטת האוסמוזה ההפוכה מוּצאים ממי הים כמעט כל המינרלים). הצמחים, דגי הבריכה, העופות, הצאן, הבקר ובני האדם החשופים למים מותפלים מקבלים פחות יוד מאשר ממי תהום או מים עיליים בהם יש יוד (למשל מי תהום במישור החוף או מים מהמוביל הארצי מהכנרת).
אנו ניזונים מצמחים, ביצים, חלב ובשר שהושקו במים מותפלים וכנראה חשופים לפחות יוד מבּעבר. ייתכן וגם חלה ירידה בשימוש בחומרי וריכוזי היוד לצורך חיטוי בתעשיית החלב, מה שמוביל ככל הנראה לתכולת יוד נמוכה יותר במוצרי החלב. סביר שגם צריכת מוצרי חלב לנפש בעצמה פחתה בישראל, כנראה עקב מגמת עליה בצמחונות או הימנעות מחלב פרה עקב עליה במוּדעוּת לאי סבילות ללקטוז ורגישות לחלבון פרה בציבור.

האם מגורים ליד מרבצי אצות חוף מסייעים לבריאות?

מסתבר שגזי יוד המשתחררים מאצות ים עשויים לספק חלק ניכר מהצריכה היומית המומלצת של יוד באמצעות מערכת הנשימה. במחקר יוצא דופן ונדיר הצליחו חוקרים מאירלנד למדוד יוד גזי המשתחרר ממרבצי אצות בחופיה המערביים והצפוניים של אירלנד וכן את ריכוזי יוד בשתן של תלמידות בית ספר המתגוררות ליד מרבצי אצות ים עתירי יוד ובאזורים פנימיים של אירלנד.

צוות המחקר ביצע אומדן גס של צריכת יוד יומית מגזי יוד באזורי החוף, שהורכב מהערכת נפח נשימה וריכוז גזי היוד באוויר. להפתעתם, התגלו ריכוזי יוד גבוהים בשתן של תלמידות שהתגוררו בסמוך לחופים עתירי מרבצי אצות ביחס לאלה שהתגוררו בסמיכות לחופים דלילי מרבצי אצות או באזורים באירלנד המרוחקים מהחוף.
זאת למרות הסבירות הנמוכה יחסית לקליטת יוד ממערכת הנשימה. החוקרים הסיקו שהתוצאות המעניינות תומכות בהשערה כי צריכת יוד באזורי החוף כנראה תלויה בשפע של אצות ולאו דווקא בקרבה לים. הממצאים מלמדים על האפשרות שלשאיפת גזי יוד יכולת משמעותית להשפיע על משק היוד בגוף האדם.

לפי תוצאות המחקר, נראה שלאוכלוסיות המתגוררות בסמוך לחופים עתירי מרבצי אצות יכולת לשמור על אספקת יוד נאותה עבור גופם. והנה קבלנו משמעות חדשה ומרעננת לביטוי "אוויר ים טוב לבריאות"!

הזווית הישראלית

גם בארץ קיימים מרבצי אצות בחופים מסולעים. בעתות שפל ובעונות מסויימוֹת, אפילו ניתן להריח את ארומת הגזים הנפלטים מהאצות בחופים כמו פלמחים, הצוק, נחשולים ובצת. בגלל שמרבצים אלו מורכבים מאצה ירוקה מסוג מיני חסנית (שם מדעי לקבוצה: Ulva), יש תקווה שחשיפה לאוויר בסמוך למרבצים אלו יכולה לתרום לבריאות הציבור, על ידי שיפור משק היוד.

את פריחת החסנית ניתן לראות, בין היתר, בעונת האביב לאורך חופי הים התיכון של ישראל. עם זאת, חשוב להבהיר שהקשר בין שאיפת אוויר בסמוך למרבצי אצות בישראל טרם נבדק והוכח. ייתכן והסיכויים למציאת קשר כזה נמוכים היות והרכב האצות בין חופי האוקיינוס האטלנטי של אירלנד (היכן שהתגלתה תרומה אפשרית של שאיפת יוד מאצות למשק היוד התקין בילדות), שונה מהרכב האצות בישראל.

בנוסף לכך, מרבצי האצות בחופיה האטלנטיים של אירלנד שונים מאלו הישראלים בכמותם, תדירותם והיקפם. לדוגמא, ממצאים עדכניים המראים שהאצות החומיות שהוזכרו במחקר מאירלנד מרוכזות ביוד פי 5-7 מאצות מסוג מיני חסנית הנפוצות בחופי הים התיכון בישראל. לכן, ייתכן שעל מנת לקבל יוד בכמות משמעותית מאצת החסנית עדיף לצרוך אותה בתזונה בכמות מותאמת אישית.

בכל מקרה, במדינה הנשענת על מים מותפלים מדוללי-יוד עם חסר יוד באוכלוסייה, סביר להניח שגם חשיפה לגזי יוד מאצות מיני חסנית היא 'יותר טובה מכלום' וממש לא תזיק. נראה שהביטוי "אוויר ים טוב לבריאות"! די רלוונטי, ואפילו אם לא נמגר את בעיות בלוטת התריס ע"י מרבצי אצות, עדיין "הרווחנו" הליכה מרגיעה בחוף.

 לאתר של יניב עובדיה

 

                                                                                                                                                    

על המחבר:

אולי יעניין אותך גם...

אורח חיים בריא
אירית ברקן

3 מאכלים בריאים שכדאי לוותר

3 המאכלים ♦️הבריאים♦️ שכדאי שתפסיקו לאכול !!! ♦️דייסת שיבולת שועל – קוואקר – דייסת שיבולת שועל נחשבה פעם למזון בריאות משהו בריא ומזין שהמליצו לסבתא

קרא עוד »
חורף
אורח חיים בריא
אירית ברקן

צמחי מרפא לחורף

החורף והגשם לא ממש הגיעו אבל מי שמתייצב ממש בזמן הן מחלות החורף –  הוירוסים והשפעת. כאן המקום להזכיר לכן/ם שיש פתרונות מצויינים לטיפול במחלות חורף ברפואת

קרא עוד »
מוזמנים לטעום ולעקוב לקראת הריטריט הבא
הצטרפות לצוות ניהול המגזין

תפריט נגישות

הצטרפו לניוזלטר ולמדו לחיות חיים בריאים יותר