ויפה שעה אחת קודם…
הצבת גבלות יכולה להיות מאתגרת במקרים רבים. לפעמים מוותרים מחוסר זמן, לפעמים נאבקים, לפעמים אסרטיביים. כל המצבים הללו גוזלים מחיר כבד והרבה זמן מיותר.
זה הזמן ליצור סיפור חדש…
לא פעם אנו מרגישים מתוסכלים מהתנהגות הילדים וכמוצא אחרון פונים לעונשים, איומים, פרסים, ולרגעים אנחנו מרגישים סמכותיים ושולטים במצב…
כל אחד מאתנו מגיע עם שיטות חינוך מהבית שלו, והחינוך שאנחנו נותנים לילדים שלנו, החינוך הסמכותי והמיטבי מורכב ממה שקיבלנו, יחד עם התאמה לילד ולתקופה הנוכחית. לכל אחד מאתנו יש מודל הורי שגדל עליו בבית ההורים, יש שמתחברים למודל , יש שעשו שינויים, ויש שהחליטו לקחת את החינוך לכיוון אחר . הכל בסדר, אין מודל הורי אחד ולהכל יש מקום.
הנחת היסוד המרכזית שלנו היא שילדים זקוקים לגבולות כדי להתפתח נפשית, בצורה תקינה ובריאה. הגבול נקבע ע"י ההורים וניתן לשינוי בהתאם לגיל ולמשפחה. גמישות, סדרי עדיפויות, מינונים נכונים והכלה הם מילות המפתח לבניית סמכות הורית מיטבית, מקרבת ובונה.
חלק גדול מתהליך הלמידה של סמכות הורית והצבת גבולות תלוי בנו, ההורים. לאורך כל התהליך חשוב מאוד להיות עקביים, אסרטיביים, תקיפים אך עם זאת גם אדיבים, ולהראות שיש כאן הורים מובלים ומשפיעים.
יש סיפור טיבטי עתיק שמסביר את סיטואציות החיים בצורה מאוד השראתית שמקבילה להורות שלנו
יום ראשון- אני הולך ברחוב. במדרכה יש בור עמוק –
אני נופל לתוכו. אני אבוד… אני חסר ישע.
אין זו אשמתי. לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.
יום שני- אני הולך באותו רחוב. במדרכה יש בור עמוק –
אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו. אני נופל לתוכו שוב.
אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן. אבל אין זו אשמתי
ושוב לוקח לי נצח לצאת.
יום שלישי- אני הולך באותו רחוב. במדרכה יש בור עמוק –
אני רואה אותו. אני נופל לתוכו בכל זאת… כוחו של הרגל.
עיני פקוחות: אני יודע היכן אני. זוהי אשמתי. אני יוצא מיד.
יום רביעי- אני הולך באותו רחוב. במדרכה יש בור עמוק –
אני עוקף אותו. אני הולך ברחוב אחר.
רצון טוב אבל הדלק שלנו אוזל- טעויות נפוצות בהצבת גבולות
- מתוך מקום של רצון להציב גבולות, פעמים רבות הורים מציבים חוקים רבים, חלקם נוקשים מדי.
- הורים רבים רוצים "שקט תעשייתי" ובוחרים לוותר כדי לא ליצור תסכול.
- ישנם הורים החוששים להיתפס כהורים לא טובים והפעולות שלהם נובעות מכך.
- ֿהורים רבים רוצים לפצות על מה שלא היה להם כילדים
- הורים המפחדים לעשות טעויות.
- הורים הרוצים להיות חברים של ילדיהם
חוסר הסכמה בין בני הזוג מביא לבלבול מול הילד, כמו למשל הורים שלא שלמים לגמרי עם החוקים, עם טון הדיבור. כל אלו יוצרים תסכולים וקשיים
מתכון להורות מובילה
- למדו את ילדיכם ליהנות מהדרך, ולא רק מהתוצאה
- סמכו על ילדיכם שהם יכולים להעסיק את עצמם – לפעמים הם יכולים לשחק גם בלי קהל. אפשרו להם להעסיק את עצמם ולא שיעסיקו אותם כל הזמן
- שדרו בהירות- בהירות הגבולות היא תנאי הכרחי לתפקוד המשפחה. ברגע שהגבולות מטשטשים, נוצרים מאבקים ומלחמות בין ההורים לילדים. לכן, המסר שעובר לילד צריך להיות ברור ולא מעורפל.
- תקיפות אדיבה – אנו לא נכנעים לתובענות, אך אנחנו אדיבים. לדוגמא: "אני מבינה שאתה מאוכזב ושקשה לך אבל אנחנו נוכל לעשות את זה בפעם אחרת.."
- עקביות- לקבוע סדר יום קבוע, לתאם ציפיות ולהכין אותם מראש. להיות נחושים ועקביים
- מיקוד מאמצים – חשוב לעשות אבחנה בין עיקר לתפל בהצבת גבולות
השתמשו בחיזוקים חיובים
להשתמש בחיזוקים חיוביים יותר מאשר בעונשים- חיזוקים מילוליים הן מילים שגורמות לילדים להרגיש טוב, וחיזוקים לא מילוליים שגורמים להם להרגשה טובה כמו חיוכים, נגיעות רכות ועוד.
ועד לפעם הבאה,
שלכם מאיה
