כשדאואיזם, פסיכולוגיה ויהדות נפגשים בחדר הטיפולים

שתף אותנו עם חברים

שיתוף ב facebook

מאת:

בס"ד

כשדאואיזם פסיכולוגיה ויהדות נפגשים בחדר בטיפולים:

על פי נתוני משרד הבריאות בישראל ישנם כ-250,000 אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות, מתוכם כ-130,000 מאובחנים, ומתוכם רק כ-60% מתוכם נענים לקבלת טיפול,  (רק 20% כשמדובר בחרדה או דיכאון), איך ניתן להסביר את רמת ההיענות הכל כך נמוכה לטיפול? 

על פי סקר שנערך בשנת 2012 אחד מכל 6 אנשים בישראל חווה אי פעם בחייו אפיזודה של חרדה או דיכאון (כולל PTSD-פוסט טראומה), ואחד מכל 10 חווה זאת בשנה שקדמה לסקר. על פי ההערכות דיכאון וחרדה יהיו בקרוב מאוד הפרעות התפקוד השכיחות ביותר (יותר מכל מחלה פיזית). עובדה שהופכת את רמת ההיענות הנמוכה לטיפול למפתיעה עוד יותר.

על פי מחקרים שנערכו בנושא עלה כי רבים מן הסובלים מהפרעות נפשיות, נשרו מן הטיפול טרם הזמן שהומלץ להם (24%, מתוכם, 7.2% לאחר שני מפגשים בלבד), ורבים מן המטופלים טענו שזאת משום שהם חשו את הטיפול כלא מועיל, ולמען האמת יתכן והטענה איננה כה רחוקה מן המציאות. 

כל מי שמכיר את עולם טיפולי הנפש יודע שרוב הטיפולים הפסיכולוגיים (בעיקר הדינאמיים באופיים) עלולים להימשך לאורך זמן רב, ובעלי אפקטיביות יחסית נמוכה (כמו שניתן לראות ממספר מחקרים), הטיפול בהפרעות נפשיות רבות, קלות (דיכאון, חרדה וכו'..), או קשות (פסיכוזות למיניהם וכו'..), עשוי להיגרר על פני שנים, ולעיתים לכל החיים ברמה זו או אחרת.

ברוב המקרים השינוי אליו מוביל  הטיפול עשוי להגיע עד רמת שיפור איכות החיים, ואף הצלחה בשימור אורח חיים תקין ויציב יותר מאשר בתחילת הטיפול, אך לא לריפוי ממשי. 

כמובן שאין להכליל, ישנם טיפולים בעלי הצלחה רבה, אך  עדיין יהיה קשה לטעון שמדובר בחלק משמעותי מן המקרים, אפילו במקרים בהם יש תוצאות טובות מאוד, לרוב אין היעלמות מוחלטת של ההפרעה.                                                                                      סביר להניח שלא איכות המטפלים היא זו שקובעת את ה"סטנדרט הנמוך", של תוצאות הטיפול, שכן כל מי שמכיר אפילו מעט מן הנפשות הפועלות לא יוכל שלא להתרשם מן המקצועיות, וההבנה העמוקה שמאפיינת את מרבית המטפלים המוסמכים.                

דבר מעניין נוסף הוא המוכר לכל מטפל ברפואה משלימה על סוגיה הרבים שבמהלך עבודתו הוא נתקל בסיטואציה בה הוא מוצא את עצמו עובר תהליכים נפשיים עמוקים עם מטופלים למרות שהוא איננו מוסמך לכך, בהרבה מן המקרים המטופל מגיע לטיפול מלכתחילה  כדי לטפל בהפרעה הנפשית עצמה, למרות שלא מדובר בטיפולים פסיכותרפיים באופיים (1.3% מתוך 10%-כלל הפונים לייעוץ, רק 4.6 מתוכם פנו לטיפול מקצועי בתחום הנפש, ע"פ דו"ח משרד הבריאות), עניין זה לכשעצמו מחזק עוד יותר את השאלה מדוע לטיפול הקונבנציונאלי יצא שם כזה שבעקבותיו בכל כך הרבה מקרים מטופלים יעדיפו ללכת לטיפול שאינו תואם את סגנון הבעיה ממנה הם סובלים?! 

ספסלי הידידות של הסבתות מזימבבואה:

סיפור שיוכל להמחיש את העניין בצורה יפה הוא סיפורו של פרוייקט "ספסלי הידידות" של ד"ר ציבאנדה דיקסון, פסיכיאטר מקומי מזימבבואה שלאור הפער העצום בין גודל האוכלוסייה לבין כמות המטפלים במדינתו, החליט להכשיר נשים מבוגרות חסרות כל הכשרה מוקדמת, אך בעלות ניסיון חיים לערוך שאלון קצר שיאבחן הפרעות קשות, ולהשתמש בטכניקות בסיסיות של שיח טיפולי, תוכניתו הייתה שהן תהיינה בעיקר כתובת מיידית לכל מי שירצה לדבר עם מישהו, כמובן ללא כל עלות. במרכז כל כפר, במקום נסתר, הוצב ספסל עליו ישבה ה"סבתא" המקומית, אשר שימשה כאוזן קשבת לכל מי שחש צורך בכך.                                                     

במחקר שערך ד"ר דיקסון לאחר תקופה התגלה נתון מדהים, רמת היעילות של ה"טיפול" אצל הסבתות הייתה יעילה יותר בטיפול בדיכאון ובאובדנות מאשר הטיפול אצל אנשי המקצוע המוכשרים לכך (עוד על הפרוייקט ניתן לקרוא בהרחבה באתר הרשמי- https://www.friendshipbenchzimbabwe.org/ ).

בעיני, עוד לפני השאלה המרתקת מהי הסיבה להצלחת ספסלי הידידות,

ישנה השאלה, מדוע ההצלחה של הטיפול הקונוונציונלי היא מוגבלת כל כך? 

כזו שניתן להתעלות על ההישגים שלה באמצעות מיזם שאינו דורש הכשרה טיפולית משמעותית?

 בעיני התשובה ככל הנראה אינה קשורה באיכות המטפלים, או אפילו בטכניקת הטיפול, אלה נעוצה עמוק בשורש התפיסה הרעיונית של הטיפול הקונבנציונאלי את ההפרעה הנפשית, את תפקיד המטפל, ואת תפקיד המטופל ביחס לחייו וגורלו.

תפיסת האדם ביחס לגורלו וביחס לקשיים בחייו, נידונה רבות בשתי גישות עתיקות ועמוקות, הדאואיזם, והיהדות.

התפיסה הדאואיסטית, חכם או קורבן?:

"תשעת כאבי הלב", בתורות הדאואיסטיות קשיים נפשיים נתפסו כחלק טבעי ומובנה של החיים, האדם צריך לעבור "שיעורים" מסויימים בחייו, וכשהוא ילמד את המסר של השיעור הנוכחי, הוא יוכל להמשיך אל השיעור הבא.                                                           החיים מתוארים כרצף של שינויים, "רוח" מול אופייה המשתנה עומד האדם בכל רגע מחייו, ועליו לעשות עבודה פנימית, לעמוד מול השינוי המתמיד וללמוד איך לתת לשינוי לעבור מבלי להיפגע, ללמוד לנוע בהרפיה, ולדעת על מה חשוב לבזבז אנרגיה ומה לשחרר מאחורי ולא להשקיע בו כוחות, לבחור כיצד לחוות את חיי. השאלה העיקרית אותה שואל החכם הדאואיסט את עצמו היא: "האם נתתי לשינוי להתרחש, או שמה סירבתי לזוז מעמדתי ונהפכתי לקורבן של הנסיבות?!". עמדת הקורבן מונעת מהאדם את היכולת להשתנות, וגורמת לו לחיות את הקשיים של חייו כסבל. כמו שלימד בודהה את תלמידיו על הדרך להשתחרר מן הסבל שבחוויית החיים: "היה כעלה שצף על נהר החיים".                                                                                           ההרגשה ש"משהו חיצוני שולט בחיי", מסירה מן האדם כל אחריות או יכולת לחוות את עצמו או את המציאות בצורה חיובית, ומונעת כל אפשרות לשינוי או ריפוי, עמדה זו מוגדרת כחלק בלתי נפרד מכל פתולוגיה, נפשית או גופנית, "רוח היא המקור לכל המחלות" (רוח=שינוי, חוסר היכולת להשתנות ולהסתגל לשינוי), (פרק 44 ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב).

שיטות הטיפול המערביות על אף איכות האבחון הגבוהה שלהן, שנבנתה בעמל רב על ידי שנים רבות של מחקר מעמיק במסתרי הנפש האנושית, ושיטות הטיפול המתוחכמות שפיתחו, הגדירו את ההפרעות הנפשיות למיניהן כמחלות, מה שעל פי תפיסה פשוטה זו בסופו של דבר היה להן לרועץ, אין דרך "טובה" יותר להכניס את האדם לעמדת ה"קורבן"  של הנסיבות ולמנוע ממנו את היכולת לשינוי פנימי, מאשר להגדיר את הקושי הנפשי ממנו הוא סובל כמחלה שיש להילחם בה, הגדרת המחלה היא בהיותה בלתי ניתנת לשליטת האדם וחיצונית אליו, ממש כמו לקחת מבין ידיו את תחושת השליטה והאחריות על חייו.

"אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה" העמדה היהודית שנותנת תקווה לריפוי: ביהדות, ניתן למצוא בדברי חז"ל רעיונות דומים, "לעולם יהא אדם רך כקנה, ולא יהיה קשה כארז" (הארז עומד קשה ויציב, אך כשמגיעה רוח סערה הארז נשבר, הקנה הוא גמיש ורך וכשהרוח מגיעה היא מכופפת אותו אך הוא לא נשבר). 

כמובן מדובר ביהדות  הרבה על תפקידו הייחודי של כל אדם, ועל ה"תיקון" שהוא, ורק הוא צריך לעשות בעולם.  ניתן למצוא בה רעיון ייחודי עוד יותר, היהודי מאמין ש"הכל לטובה" (תלמוד בבלי, ברכות דף ס' ע"ב), ש"שורש הרע גם הוא בטוב" (ע"פ האמונה היהודית שורש החיים האלוקי שנמצא בכל הוא טוב מוחלט, והרע הוא חיצוני לו, העולם נמצא בתהליך תיקון שבסופו השורש הטוב האינסופי שבכל יתגלה), אין שום דבר מיותר, וכלום לא קורה סתם, "אין לך דבר שאין לו מקום" (מסכת אבות, ד', ג').                                                                

 כל תנועה שקיימת במציאות ובנפש האדם, במקורה נועדה למטרה טובה, ולכן תמיד יהיה ניתן "לחזור" אל עצמי האמיתי, שהוא טוב וטהור לגמרי, התנועות בתוכי, גם הקשות שבהן, גם אלו שנוצרו מתפיסות לא נכונות שלי את עצמי או את הסביבה, גם אלו שנוצרו מחוסרים התפתחותיים בנפש או מחוויות טראומטיות שעברתי, כולן יוכלו להתרפא ואת כולן יהיה אפשר לתקן, כי החלק הכי פנימי שלי, מי שאני באמת, הוא טהור ונקי לגמרי, ושום דבר לא יכול לפגוע בו.

 רעיון זה בא לידי ביטוי עממי במשפט שחסידי ברסלב אוהבים לתלות באחורי רכביהם: "תאמין שאפשר לתקן".  לא בכדי אבות הפסיכולוגיה המודרנית היו ברובם יהודים, רעיונות אלו מוטבעים עמוק בשורשי תורת ישראל (על אף שפרוייד ככל הנראה לא ראה בתורתו בעלת מוטיבים יהודיים ניתן לראות את הקו המנחה הנ"ל ב"עיקרון החזרתיות הכפייתית", הטוענת כי האדם לעולם ישחזר בחייו מוטיבים של חוויות קשות מעברו בכדי לנסות ליצור חוויה בריאה-מתוקנת, אם כך ההפרעה הנפשית עצמה היא ניסיון ליצור תיקון לחוויה הפתולוגית-"שורש הרע גם הוא בטוב" כנ"ל).

הקריאה העולה מלימוד  היהדות וכן מבירור התורות המזרחיות , אל המטפל  והמטופל בני זמנינו, ואל כל מי שרוצה לרפא את נפשו, היא: 

האדם איננו קורבן! הוא בעל יכולת לבחור כיצד לחוות את המציאות בה הוא פוגש. 

האדם הוא ביסודו בריא לגמרי, ותמיד קיימת אפשרות  לתקן. 

על המטפל להשיב לו את האמונה בעצמו וביכולתו לרפא את עצמו, את ההבנה שבתוך תוכו הוא שלם לגמרי, לא חולה, ולא מקולקל, וכל תנועות הנפש שהוא חווה נוצרו למטרה טובה. וכך לתת למטופל, וגם למטפל, את התקווה שאפשר להתרפא באמת.

 אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני ואם לא עכשיו אימתי! (מסכת אבות א', י"ד)

על המחבר:

אולי יעניין אותך גם...

אורח חיים בריא
אירית ברקן

3 מאכלים בריאים שכדאי לוותר

3 המאכלים ♦️הבריאים♦️ שכדאי שתפסיקו לאכול !!! ♦️דייסת שיבולת שועל – קוואקר – דייסת שיבולת שועל נחשבה פעם למזון בריאות משהו בריא ומזין שהמליצו לסבתא

קרא עוד »
חורף
אורח חיים בריא
אירית ברקן

צמחי מרפא לחורף

החורף והגשם לא ממש הגיעו אבל מי שמתייצב ממש בזמן הן מחלות החורף –  הוירוסים והשפעת. כאן המקום להזכיר לכן/ם שיש פתרונות מצויינים לטיפול במחלות חורף ברפואת

קרא עוד »
מוזמנים לטעום ולעקוב לקראת הריטריט הבא
הצטרפות לצוות ניהול המגזין

תפריט נגישות

הצטרפו לניוזלטר ולמדו לחיות חיים בריאים יותר