BALANCE = טיפול רגשי משולב.

מאמנת אישית, רפלקסולוגית בכירה, MASTER NLP מנחת אקסס בארס, רייקי, דימיון מודרך ושחזור גילגולים.

אל עולם הרפואה המשלימה הגעתי אחרי משבר בחיי, כשרציתי ללמוד משהו מעניין ושונה. התחלתי בלימודי הרפלקסולוגיה ומשם הדרך נסללה לתחומים חדשים ומפתיעים.

"אין לי יותר כאבים. הרופא שלי לא מאמין שאני לא משתמשת במשככי כאבים. אני כל כך שמחה שהגעתי אלייך לטיפול. כל הדיבורים על ניתוח – נעלמו!!" היא הגיעה אליי והראתה לי את בדיקות הדם + הפנייה לניתוח. סבלה מכאבים שלא נתנו לה לישון, ירידה בתיפקוד ופחד מניתוח שלא רצתה לעבור. הסברתי לה שאני לא קוסמת, שאני עושה רק מה שאני יודעת: טיפול גוף-מוח-נפש. המון חסמים וכאבים שחררנו בטיפולים, המון פחדים, כעס עצמי, ביקורת עצמית, ובעיקר…..פרפקציוניזם = רצון לעשות הכל…… מושלם!!! הדרישה שלה מעצמה לפרפקציוניזם זלגה לדרישה שלה מכל הסובבים אותה לאותו דבר. ומה לעשות שלא כולם עושים הכל מושלם וכמו שהיא רוצה? אז רבים עם כל העולם, מנתקים מערכות יחסים וזורים הרס בכל מקום. מה שהיא הבינה כבר מתחילת הטיפולים שהכאב הפיזי הוא ביטוי לכאב הנפשי ושזה המחיר שהיא משלמת. היא הבינה שיש שלם אבל אין מושלם. הבינה שהשליטה המוחלטת היא חולשה ושצריך להיות מינון בכל דבר. הבינה לשמוח על הדברים הקטנים שבחיים, לזהות אושר בלי דרישות. היא "סידרה" את מערכות היחסים בחייה, קיבלה כלים לזהות ולדעת להגיב בנחת ולא באימפולסיביות. לזה קוראים…..להיות שלם ולא מושלם!!!

להאמין בעצמך….אם היו מספרים לי שביום האחרון על הקרוז עוד אספיק להעביר סשן של אימון אישי משולב NLP ודימיון מודרך ועוד באנגלית בלייב באופן ספונטני עם אחד מאנשי הצוות, הייתי ממש צוחקת… וזה קרה אתמול בלובי באוניה. תוך כדי שיחה שהתפתחה על מטרות בחיים ומוטיבציה, מצאתי את עצמי מהר מאוד מעבירה אותו אימון אישי משולב NLP ודימיון מודרך באנגלית באמצע הלובי באוניה!! אז יש מטרה והוא הבטיח לעדכן על ההתקדמות. מעניין שלא האמנתי שאני יכולה. חשבתי שהאנגלית שלי לא יכולה להוביל אותי לדבר המופלא שקרה אתמול. אז…בטח שאני יכולה. ותראו, איך אנחנו כל הזמן מתקדמים, לומדים על פריצת הגבולות ותקרת הזכוכית שלנו. רק להאמין…להאמין..

את לא צריכה להיות מושלמת כדי להיות שלמה עם עצמך. לכל אחד מאיתנו יש קצת ענייני פרפקציוניזם וקצת ענייני שליטה ודרישות אינסופיות מעצמנו, מהגוף שלנו, מלאי של ביקורת עצמית, אשמה, בושה. וכל זה למה? כי לימדו אותנו ש: צריך וצריך וצריך ועוד כמה …..צריך… ואנחנו אימצנו לעצמנו את כל ה"צריך" ואת המחשבה שהכל צריך להיות מושלם. גם אני הייתי במקום הזה, ופעם אם התמונה לא מושלמת, לא הייתי מעזה לפרסם. למה? כי היא לא מושלמת, כי רואים את ה"שוונצים" בשיער, כי הרקע לא משהו וכי…וכי…. והעיקר לעמוד בסטנדרטים והקריטריונים היותר מדי גבוהים שהעמדתי לעצמי. והיום? אין קריטריונים, אין סטנדרטים, יש מה שיש ועם זה ננצח. אבל כמה זמן לקח לי להגיע לזה? עברתי תהליך ובעזרת משפט מנצח שלמדתי ב-Nlp שאומר: "זה לא טוב, זה לא רע, זה מה שזה". כשמבינים שהשיפוט שלנו צריך להיות מחוץ למשחק ושאנחנו טובים איך שאנחנו – החיים הופכים להיות טובים יותר.