מדי פעם אנחנו נתקלים בכותרות מפחידות ומדאיגות לגבי המזון שלנו, האם יש דברים שבאמת מסוכן לאכול? מהן אותן סכנות? וכיצד ניתן להימנע מהן?
האם הנדסה גנטית בחקלאות מסוכנת? מה מותר לאכול ומה לא?
איך מפתחים עגבניות חדשות היום בעזרת השבחה?
קודם כל, מוצאים תכונה רצויה בצמח מסוים שאותה רוצים ועושים הכלאה עם הזן הרצוי כדי להוסיף לו את התכונה שאנחנו רוצים, ומכליאים עוד פעם עם הזן הרצוי.
לדוגמא, אם אנחנו רוצים עגבניות שרי צהובות, אנחנו עושים הכלאה בין עגבנייה צהובה לעגבניית שרי , אך התוצאה עדיין לא טובה מדי מפני שהעגבניה עדיין לא צהובה לגמרי אז מכליאים עוד פעם עם הזן הרצוי שלנו ומנסים להעביר רק את התכונה של הצבע לעגבניית השרי. עושים את ההכלאות האלו עד שמקבלים את התוצר הרצוי.
איך מפתחים עגבניות חדשות היום בעזרת הנדסה גנטית?
מתחילים במחקר גנטי מעמיק שבדרך כלל לוקח מספר שנים, ומנסים לזהות את גן מסוים בגנום של העגבנייה שהוא אחראי לצבע הצהוב.
לאחר מכן מעבירים את אותו הגן לתוך תרבית תאים של הזן הרצוי שלנו, וכשיגדלו נקבל את התוצר הרצוי.
היתרונות שבשיטה הזו הם שההחדרה היא ספציפית ,אין שאריות מצמח הבר(רעלים, מחלות ועוד..) והשיטה הזו מהירה ויעילה יותר.
אך החיסרון הוא שזה דורש המון מחקר.
האם עגבניות שיוצרו בעזרת הנדסה גנטית מסוכנות?
המון אנשים כיום נמנעים מלקנות עגבניות המיוצרות בעזרת הנדסה גנטית וקונים רק עגבניות אורגניות.
אנשים לא קונים את עגבניות אלו מפני החשש לסכנה בריאותית.
אבל! מחקר של מעל 20 שנה בגרמניה ,מראה כי אין כל סכנה בריאותית ואין שום הוכחות לכך שמוצרים המהונדסים בהנדסה גנטית פוגעים בבריאות.
חשש נוסף של אנשים הוא שהגנים יעברו אליהם. אך כדי שזה יקרה צריך עבודת מעבדה מאוד ספציפית וזה בלתי אפשרי שזה יקרה באכילה.
גם החשש הזה אינו מבוסס על הבנה מדעית.
בנוסף לכך, יש את החשש להשתלטות הזנים על הטבע.
אמנם זה נכון, אך אין הבדל בין השבחה קלאסית להשבחה גנטית. להשבחה הגנטית יש אפילו יתרון, שהוא שליטה על הצמח וזה יכול למנוע הפצה של הזן לטבע.
הנדסה גנטית בישראל
ישראל מאד מובילה בתחום ההנדסה הגנטית, אך החוק בישראל אוסר על גידול וייבוא של תוצרת חקלאית מהונדסת מה שאומר, שכל מה שקשור לחקלאות בסופר לא מהונדס גנטית!
מה שכן, החוק מאפשר יבוא של מוצרים כמו שמן, מזון לבע"ח, תרופות ועוד..
רוב מוצרים האלו מהונדסים גנטית ואין לזה סכנה אקולוגית ולכן זה מאושר.
מכאן אפשר ללמוד שלא קיים חשש מבחינה בריאותית ואפילו הפוך, לעתים יש יתרֹונות למוצרים שיוצרו בהנדסה גנטית ובארץ לא מוכרים ולא מגדלים פירות וירקות מהונדסים.
למה מרססים לנו את האוכל?
הסיבה הברורה לריסוס היא, כדי שכל מיני חרקים לא יאכלו את הצמחים ולא ירקבו.
בנוסף לחרקים, יש המון מחלות הפוגעות בצמח עוד לפני שהספיק לגדול, ולכן לא נוכל למצוא צמחים כאלו בסופר ולכן הריסוס הוא נחוץ.
האם הריסוס הוא מסוכן לנו?
בין השנים 1994 – 2008 האיחוד האירופי בחן מחדש את החומרים.
התוצאות הן:
אין השפעה שלילית על בני אדם אפילו בריכוז של 100 עד 1000 מהמינון המותר.
אין השפעה מסרטנת לטווח ארוך לחשיפה של פי 10 מהתקן
בנוסף לכך, הדרישה היא שמי שמרסס צריך להבין את מנגנון הפעילות של הריסוס!
וזה אומר שהריסוס מזיק רק לחרקים ולא בני האדם.
החשיפה שלנו לצרכן היא נורא נמוכה ולכן היא מאד בטוחה.
החשיפה היחידה שמסוכנת היא לחקלאי (בעיקר לחקלאי הביתי) ולכן מאוד חשוב לקרוא את ההוראות של החומר ולא להשתמש ביותר מדי ממנו.
לנשים בהריון ולאנשים חולים יש סכנה מוגברת ולכן כדאי לשים לב לאוכל מגוון (במידה והם צורכים מינון של יותר מ1000).
מה בכל זאת לעשות ליתר ביטחון?
תמיד! צריך לשטוף את הירקות והפירות לפני מאכל כדי לשטוף את כל חומרי ההדברה (יורדים במים) ובנוסף לחומרים, זה מוריד גם חתיכות אדמה מהצמח וחיידקים לא רצויים.
לא לקלף את הירקות והפירות מפני שזה רק מחדיר את החומר לתוך הפרי.
ובגלל שהם נשטפים עדיף כבר לאכול את זה עם הקליפה.
בנוסף לכך, רוב הערכים התזונתיים נמצאים בקליפה וחבל לוותר עליהם.
החשיפה לצרכן תמיד מבוקרת ולכן היא בטוחה והריסוסים שמגיעים לצרכן נשטפים במים אפילו ללא סבון!
למידע על ניקוי רעלים
האם באמת צריך ניקוי רעלים?