מי מפחדת ללדת?

מאת: דבורית לוסקי

מה קורה כשאנחנו מפחדים?  לרוב הגוף מגיב באופן אוטומטי בהתכווצות וסגירה- תנועה הפוכה לגמרי ממה שנרצה בלידה- הרפיה ופתיחה

בנוסף, הפחד גם מפריש הורמון שנקרא אדרנלין, שאומנם צריך מינון קטן ממנו בלידה, אבל במינונים גדולים הוא יכול למנוע הפרשת אוקסיטוצין- הורמון האהבה, שמקדם לנו את הלידה. אם כן, כמה שנהיה יותר בתחושת רוגע ואהבה בלידה, הסיכויים ללידה יותר זורמת גדלים

על כאב ופחד…
לפחד מהכאב זה מאוד טבעי, ואכן, מה לעשות, לידה היא מהלך שכרוך בו כאב. עם זאת הכאב בלידה, לעומת כל כאב אחר הוא פיזיולוגי (ולא פתולוגי), וברובו נובע מהכיווצים החיוביים של הרחם שמקדמים את הלידה. זהו כאב עם מטרה חיובית, מקור הכאב ידוע (לעומת חבלה או מחלה), ועוצמת הכאב הדרגתית ומשתנה בין אישה לאישה. העוצמה של הכאב מספקת תמיכה ועזרה ליולדת. והכי חשוב- יש סוף לכאב והכל משתחרר עם הגעת תינוק חדש לעולם

מה אפשר לעשות?

להיכנע לכאב במקום להילחם ולהתנגד לו

ללמוד טכניקות הרפייה (מדיטציה, דמיון מודרך, תנועה),  ולתרגל אותן לפני הלידה כדי שיהיה קל ליישם בלידה עצמה. מומלץ לדמיין פרחים נפתחים, דלתות נפתחות.. הכוונה היא  ליצור פתיחה והרפיה

להפריד בראש בין סבל לכאב- יש כאב ללא סבל. כמו שיש סבל בלי כאב פיזי

הישענות קדימה בלידה מפחיתה את עוצמת הכאב

גירוי מתחרה אחר- חום/ פולסים חשמליים/ דיקור או עיסוי

תנועה ושינויי תנוחה- התמקדות בתנועות לא סימטריות כמו עליה במדרגות

להמתין לרגע הנכון של הלידה אם אפשר, להבשלה- כמו פרי בשל שנופל לנו לכף היד כשקוטפים אותו

לישון ולנוח כמה שיותר לפני הלידה, גם כשמתחילים צירים קלים, כל עוד אפשר כדי לצבור כוחות ולא להגיע מותשים ללידה עצמה

לזכור בהפסקה בין ציר לציר לנוח ולהרפות ולא לבזבז זמן במחשבות על כמה עוד צירים כאלה יהיו או כמה כואב זה עוד הולך להיות

להתמקד בתינוק שהולך לבוא- ואמנם את יולדת אך באותו זמן גם תינוק חדש מגיע לעולם ואת מלווה אותו ביציאה שלו אל העולם! לקרוא לו לבוא ולהזמין אותו, לברך על הגעתו

להסכים ללדת מבפנים – להסכים להיפרד מהעובר שיהפוך לילד, להסכים לשינויים לקרות ולטבע להיות ולחיים לחיות- כי שינוי זהו החיים

מוזמנות להתקשר עם כל שאלה, בקשה או מחשבה

דרך הלב

דבורית לוסקי