מה בין נשימה, כאבי גב עליון, סטרס ושירה קלאסית?

למה אנחנו נושמים לא נכון-למרות שמדובר בפעולה טבעית שידענו לעשות באופן אינסטינקטיבי, אילו בעיות נגרמות לנו בשל כך, איך ניתן לשנות זאת בעזרת תרגול פשוט. ומה הקשר של כל אילו לשירה קלאסית?

פעולת הנשימה היא טבעית, היא הדבר הראשון שאנו עושים אינסטינקטיבית, ברגע שאנו מגיחים לאוויר העולם. מדובר בפעולה פשוטה מאוד שאנו עושים באופן טבעי, ובשלב מוקדם מאוד של חיינו אנו "מסבכים אותה", כאשר אנו מתחילים לקבל מסרים מבלבלים מהסביבה: הרופא מצמיד סטטוסקופ לבית החזה או באזור הגב העליון, ומבקש "לנשום עמוק" – מה הראש מבין? "אז לכאן אני צריך לנשום". ואז, אנחנו מגיעים לכיתה א', ועכשיו עלינו לשבת זקוף במשך 5-6 שעות. לא זאת הדרך הטבעית בה ילדים צעירים בנויים להעביר את זמנם – תנו לנו לרוץ, לקפוץ, לרקוד, לזוז – לשבת היא פעולה שעושים כשעייפים ורוצים לנוח. בקיצור – רובנו נושמים לא נכון

בואו נבחן את העניין: קחו נשימה עמוקה, עמוקה. יופי

מרגישים שגבהתם קצת? האם בית החזה עולה בזמן הנשימה?

אם תשובתכם הייתה "כן" לשאלות אילו, סימן שהנשימה שלכם לא מדויקת, וככזאת: פחות אויר נכנס לריאות ואתם משתמשים לצורך הנשימה בשרירים שאין זה תפקידם (באזור בית החזה הגב העליון ואף הצוואר). עכשיו, כווצו את כף היד שלכם לאגרוף מהודק והרפו אותה 3 פעמים. מה היה קורה אילו הייתם ממשיכים בתנועה הזאת במשך דקה, הייתם מתעייפים? היד הייתה מתעייפת? אולי אפילו כואבת קצת? חשבו על פעולת הנשימה הבלתי נפסקת, בה אנו משתמשים שוב ושוב באותם השרירים שבכלל לא היו אמורים לתמוך בפעולת הנשימה. האם הגיוני שכואב? תפוס? לא נעים? קשה?

בוודאי!

האם יש דרך לשנות זאת?

ברור!

מיד נגיע לזה…

אתם תוהים איך אני למדתי לנשום…

כשהתחלתי לקבל שיעורי פיתוח קול, גם התחלתי ללמוד לנשום, זה היה בגיל 15. כלי הנגינה של זמרים הוא קולם, או בעצם, גופם הוא הכלי, ולכן על זמר לדעת איך להשתמש בגופו כך שיתמוך בקולו. הבסיס להוצאת צליל הוא אויר, ללא נשימה ו"עמוד אויר" אין קול, לכן – הגוף כולו תומך בשירה: החל ברצפת האגן ושרירי הבטן התחתונה ("התמיכה"), דרך הסרעפת והריאות (שליטה באויר היוצא והנכנס), דרך הגרון וכל שרירי הלשון, הלוע, מיתרי הקול, הפה והלסת וכלה בחללי הפנים – הם הסינוסים, להדהוד או "רזוננס". צורת הפה תיצור את ההברות השונות, נסו זאת: אימרו בקול AEIOU ושימו לב לצורת הפה והשפתיים, ועכשיו עברו בקול על האלף-בית ונסו להבחין איפה נחתך כל עיצור (ניסיתי את זה עכשיו, זה ממש כיף). הפוזיציה המומלצת לשירה היא בעמידה או בישיבה זקופה (על קצה הכסא), כך ישנו מעבר אויר ואנרגיה רציף ומוכנות של הגוף כולו לפעולה.

אז איך נושמים נכון?

כשהתחלתי לקבל שיעורי פיתוח קול, גם התחלתי ללמוד לנשום, זה היה בגיל 15. כלי הנגינה של זמרים הוא קולם, או בעצם, גופם הוא הכלי, ולכן על זמר לדעת איך להשתמש בגופו כך שיתמוך בקולו. הבסיס להוצאת צליל הוא אויר, ללא נשימה ו"עמוד אויר" אין קול, לכן – הגוף כולו תומך בשירה: החל ברצפת האגן ושרירי הבטן התחתונה ("התמיכה"), דרך הסרעפת והריאות (שליטה באוויר היוצא והנכנס), דרך הגרון וכל שרירי הלשון, הלוע, מיתרי הקול, הפה והלסת וכלה בחללי הפנים – הם הסינוסים, להדהוד או "רזוננס". צורת הפה תיצור את ההברות השונות, נסו זאת: אימרו בקול–  ושימו לב לצורת הפה והשפתיים, ועכשיו עברו בקול על האלף-בית ונסו להבחין איפה נחתך כל עיצור (ניסיתי את זה עכשיו, זה ממש כיף). הפוזיציה המומלצת לשירה היא בעמידה או בישיבה זקופה (על קצה הכסא), כך ישנו מעבר אויר ואנרגיה רציף ומוכנות של הגוף כולו לפעולה.

אז איך נושמים נכון?

בקשתה של המורה שלי היתה לשים יד על הבטן או על הצלעות התחתונות (בדיעבד – אזור הסרעפת – השריר המסיבי המחבר בין בית החזה לחלל הבטן), ולחוש בהתרחבות הצלעות (הרגישו זאת). הבקשה הבאה, המוזרה, היתה שבנשיפה (כלומר – בזמן השירה), ההתרחבות צריכה להחזיק ואולי אף לגדול מעט. באמת שלא הבנתי בזמנו את המשמעות, ואני לא בטוחה שהצלחתי לבצע, מה שבטוח, נפתח לי עולם חדש שאפילו לא ידעתי אודותיו

בשביל לתרגל בפשטות נשימה מדויקת, המשתמשת בסרעפת, הייתי קודם כל ממליצה להבין איפה הסרעפת נמצאת- בישיבה או בעמידה זקופה אך לא מתוחה, כשהידיים מונחות על הצלעות העליונות, קחו שאיפה וקראו מספר פעמים צ'-צ'-צ'-צ'. מרגישים שהבטן קופצת? נעים מאוד- זהו החלק הקדמי של שריר הסרעפת (היא נמצאת לרוחב הבטן ומחברת בין הראות והצלעות התחתונות לחלל הבטן). עכשיו כשזיהינו אותה, הדרך הנוחה ביותר לנשימה טובה, היא בשכיבה על הגב כשאנו שואפים וממלאים את הגב באוויר כך שהוא נצמד למיטה

לקריאה על הסרעפת בויקיפדיה

עיסוי, נשימה ומה שביניהם

עשרים שנה אחרי שהתחלתי בשיעורי פיתוח קול, אני מטפלת במגע, ונחשפתי להרצאה הזאת:

שנתנה לי השראה, וביחד עם מטופלים רבים שסובלים מכאבים באזור הגב העליון והצוואר, ושלרוב אפילו לא מודעים לעומס שיש להם גם על בית החזה, התחלתי לחבר את הנקודות. וכמה לא מפתיע… נחשו איזה אזור עולה אצלם כשאני מבקשת מהם "לנשום עמוק"? לא טעיתם – לרוב מדובר בבית החזה. החדשות הטובות הן, שניתן להקל ואף לפתור לגמרי את הכאב בעיסוי או בסדרת עיסויים טובה, החדשות הרעות הן, שמדובר בסימפטום, ואם לא לומדים מחדש כיצד לנשום נכון, השרירים יחזרו לעומס שלהם, יתפסו שוב והכאב יחזור (זוכרים את כף היד המתכווצת? אותו הסיפור)

הנשימה בראי הגוף נפש

הנשימה מייצגת את היכולת לשאוף אל קרבנו את החיים ובעיות נשימה משמען פחד או סירוב לחוות את החיים במלואם. תחושה כי אינך ראוי לתפוס מקום או אף להתקיים לעתים. (לואיז ל' היי) כשאנו נושמים נשימה שטחית, אנו ממלאים חלק מאוד קטן של הראות שלנו (תופסים פחות מקום), ובעצם נושמים "נשימות סטרס" רבות שמשתמשות בשרירים שאין זה מתפקידם, לעזור בפעולת הנשימה. התוצאה היא: לחץ, מעט אויר נכנס, שרירים כואבים או אפילו תפוסים (אזור השכמות, הצוואר, הכתפיים ובית החזה)

 איך נוכל לפתור את כל אילו?

עיסוי שבדי משולב במתיחות ובטריגר פוינט: עוזר לשחרר שרירים כואבים, ולהוריד מתח (פיזי ונפשי)

אימון אישי: יכול לעזור לנו להבין ולפתור על מה יושבים הכאבים (כאב כרוני / כאב לאורך זמן שלא נמצא לו פתרון עד כה), לשנות דפוסי חשיבה ואמונות מגבילות שמנהלות אותנו למשל, "ככה תמיד נשמתי" יכול להפוך ל"אולי אפשר אחרת" ואז ל"אני מקבל את כל האוויר הנחוץ לי, באהבה ושמחה". לימוד ותרגול הנשימה הטבעית, אותה שכחנו משכבר, יעזור לנו לחזור למצב הטבעי, בו אנו משתמשים בצורה מיטבית בקיבולת הריאות שלנו ומפעילים את השרירים היעודיים שזהו תפקידם.