תזונה צמחית הינה תזונה בריאה. זה נכון תמיד מבלי להיכנס להעדפות התזונה של כל אחד. בצמחים יש סיבים תזונתיים, נוגדי חמצון, מינרלים,ויטמינים, חלבונים וערך קלורי נמוך. תזונה צמחית היא תזונה ידידותית לסביבה משום שהצמחים בד"כ גדלים באזורינו ולא מיובאים מצדו השני של העולם כמו הרבה מרכיבים מתעשיית המזון מהחי ותעשיית המזון המעובד. ככל שנוסיף יותר צמחים לתפריט שלנו, כך יוטב לנו לסביבה.
גידול עצמי של צמחים תורם עוד יותר לערכם התזונתי משום שהם טריים יותר וגדלים קרוב לצלחת שלנו. כל אחד יכול לגדל משהו. בהתאם לשטח ולתנאי הגידול שלו, אם זה שתיל בזיליקום בעציץ, או עץ תפוח בגינה הכי קל זה לגדל צמחייה רב שנתית, וכמובן כדאי שתהיה אכילה. צמחים רב-שנתיים הינם חסכוניים יותר במים- משום שורשי העומק שלהם, קלים לתחזוקה יותר מהחד-שנתיים, מתחדשים משנה לשנה ועמידים יותר למזיקים- הודות ליחסי הגומלין שהם מפתחים עם בעלי-החיים השונים. בגינון הטבעי או הבר-קיימא אנו מקפידים לשלב בגינה ובתפריטנו כמה שיותר צמחי מאכל רב-שנתיים.
למי שלא שמע על גינון בר-קיימא או גינון טבעי או גינון אקולוגי, נספר שבגינון בר-קיימא, אנו בונים מערכת גן הרמונית, מאריכת חיים, שדורשת מינימום תחזוקה, מניבה יבול רב, המתחדשת ומשתבחת עם הזמן. עקרונות אלו מהותיים וחשובים לייצירת גינה מאוזנת, חסכונית והרמונית. בגינה בת-קיימא לא נרסס בחומרי הדברה, לא נשתמש בדישון כימי, נזמן מגוון ביולוגי רב ככל הניתן, נייצר שפע מזון, נתכנן אותה כך שתדרוש תחזוקה מינימלית וניצור סביבה בריאה לנו ולבעלי החיים סביבנו.
ועכשיו, בואו נראה כמה דוגמאות לצמחייה אכילה רב-שנתית שקל לגדל בגינה שלנו.
תרד ניוזילנדי – Tetragonia tetragonioides
האגדה מספרת שכשקפטן קוק הגיע עם מלחיו תשושים וחיוורים כתוצאה ממחלת הצפדת (מחסור בויטמין סי) אל איי ניוזילנד, המקומיים הציעו לו את התרד הניוזלנדי כמזור למחלתם בשל תכולת ויטמין סי הגבוהה שבו. קפטן קוק התאהב בצמח והביאו לאירופה. התרד הניוזלנדי אינו באמת תרד ועליו בשרניים יותר. הוא מתפשט במהירות ומשתרע אך אינו שתלטן. מומלץ לאכול את עליו מאודים מעט ולשלבו בפשטידות, חביתות, תבשילים ומרקים. ניתן גם לאכול את עליו חיים בסלט אך יש הטוענים שלא בכמות גדולה. קל לריבוי באמצעות זרעים או ייחורים.
מלוח קיפח – Atriplex halimus
שיח מדברי שבארץ ניתן למוצאו בנגב ובמדבר יהודה אך גם בנחלים וסמוך לים. עליו מעט בשרניים בגוון ירוק-אפור. שמו נובע מטעמם המלוח של העלים על שום מנגנון הוצאת המלח שפיתח. הצמח עמיד ביותר למליחות הקרקע, בין היתר בזכות מנגנון המאפשר לו להוציא את עודפי המלח אל פני שטח העלה. אגב, ככל שתשקו אותו יותר,טעמו יהיה פחות מלוח.
הוא מניב הרבה מאוד יבול וניתן לאכול אותו טרי בסלט או מבושל בתבשילים, מרקים, וחביתות. אני קורא לו "החסה של הקיץ" משום שאם מכניסים אותו לתפריט אין צורך לצרוך חסה בקיץ. קל לריבוי באמצעות ייחורים.
קייל – Brassica oleracea acephala
בן-דודו של כרוב הבר. צמח אכיל ורב שנתי שיכול להחזיק שנים בגינה. עליו אכילים וניתן להוסיפם לסלט ולתבשילים, לאפותם בתנור בתוספת שמן זית לקבלת "צ'יפס קייל" או אף למלאם כמו עלי גפן ממולאים. הקייל עשיר בויטמין Cו- K, בטא-קרוטן וסידן ולכן מוגדר גם כמזון-על. ישנם שלושה סוגים שניתן להשיג בכל משתלה: דינוזאור, מסולסל ורוסי. זהו צמח קל מאוד לגידול כמזון בגן הירק או כצמח נוי בשל צורתו וצבעיו היחודיים.
נופאל – Nopilito
נופליטוס או בקיצור נופאל הוא סוג של קקטוס עם מעט מאוד קוצים שניתן לאכול את עליו הצעירים. עליו נקראים בספרדית נופאלס (Nopales) ומקורם במקסיקו, שם הצמח נחשב לצמח הלאומי ואף מופיע על דגל המדינה. המקסיקנים אוהבים לאכול אותו בצורות שונות: בגריל שם מוציא את מלוא טעמו העשיר והמיוחד, ניתן לאוכלו מוקפץ, צלוי על האש, לשלבו בשייק או סלט ואף לכובשו. כשעליו מבושלים, טעמו מזכיר מעט שעועית ירוקה.
הנופאל קל לגידול וחסכוני מאוד בדרישותיו (הרי הוא מגיע מאזורים מדבריים). הוא ירק דל מאוד בקלוריות, 100 גרם של עלים טריים מספק רק 16 קלוריות יחד עם זאת הוא עשיר מאוד בנוגדי חמצון, ויטמיןC ומינרלים שונים כגון מגנזיום וסידן. עלי הקקטוס העסיסיים הם מקורות עשירים של סוכרים שאינם פחמימות כמו פקטין, אשר מסייעים להפחית את ה-LDL-(כולסטרול "רע"), ואת רמות הסוכר בדם.
עובדה מעניינת היא שקיים הבדל משמעותי בין אכילה מוקדם בבוקר לבין אכילה בערב, זאת מכיוון שתהליך פתיחת הפיוניות וקליטת הCO2 מתבצע בלילה, והCO2 מאוחסן בצמח כחומצה, לכן בבוקר טעם הנופאלס חמצמץ ואילו בערב טעמו שונה. קל להרבות אותו מייחורים.
מורינגה מכונפת – Moringa oleifera
עץ ממשפחת המורינגיים. קיימים 14 סוגי מורינגה מתוכם רק אחד אכיל. הוא נשיר מותנה, יחסית חסכן במים וגדל מהר עד לגובה של 8 מטרים אם לא גוזמים אותו. פורח רוב השנה פרט לחודשים הקרים. עץ החיים הוא נקרא באפריקה משום תועלתו הרבה לאדם. עליו, פרחיו ופירותיו נאכלים, משורשיו מכינים תרופות, בזרעיו משתמשים לטיהור מים.
ויש לו עוד שמות: עץ החסה, עץ האמהות, עץ הפלא. מה לא נאמר עליו. יש בו פי שבעה ויטמיןC יותר מבתפוז, פי ארבעה יותר סידן מבחלב, פי שלושה יותר ברזל מבתרד ופי שניים יותר חלבון מבחלב (חלבון מלא). זהו עץ שנפוץ מאוד בהודו ובצפון אפריקה, ומגדלים אותו כיבול רב שנתי. יש לו תנובת עלים גדולה מאוד ליחידת שטח. מדברים עליו במונחים של "פתרון הרעב בעולם". לעץ המורינגה תרמילים מוארכים ודקים. ניתן לאכול את התרמילים הצעירים לאחר אידוי קל בתוספת לימון ומלח – ממש מעדן, הם מזכירים מעט בטעמם אפונת גינה. לעלים הירוקים והצעירים ניחוח המזכיר עדשים או בוטנים והם ניתנים למאכל, מבושלים או טריים, וטעמם מעט מריר ומעט חריף.
מומלץ לבצע גיזום אגרסיבי של העץ ליצירת גזע בגובה מטר וחצי שהוא נוח לקטיף. קטיף קבוע בעונה הנכונה יבטיח שהעלים יתחדשו ויהיו חדשים וטריים. אחרי שתייבשו ותפוררו את העלים אפשר לסנן את הגבעולים הקטנים שנותרו עלידי גלגול העלים. את העלים היבשים ניתן לשמור בצנצנת בהישג יד ולהוסיף בנדיבות לתבשיל, מרק, טחינה, שייק וחביתה. ניתן להנבטה בקלות מהזרעים הרבים שבתרמיליו. בן-דודו, עץ המורינגה הרותמית צומח בר בעין-גדי אך אינו אכיל.
גרגיר הנחלים – Nasturtium officinale
צמח מים וגדות בן משפחת המצליבים. יש לו טעם מעט חריף ומעורר והוא תוספת נפלאה לסלט, כריכים, חביתות. כדאי לשלבו על גדת בריכה אקולוגית לאורך כל השנה, או בערוגות חורף בעונות הרטובות. הוא זקוק להשקייה רבה. בטבע נמצא אותו בגדות נחלים ובריכות. גרגיר הנחלים פורח תקופה ממושכת ממרץ עד אוקטובר. הוא יכול ליצור מרבדים ירוקים בסביבות לחות ומתרבה בצורה וגטטיבית הוא בריא מאוד ועשיר בויטמין C. ברפואה העממית ידוע כמרפה מחלות פנמיות כגון אבנים בכליות וניקוי מערכת העיכול. כיום, ניתן למצוא אותו ברוב המשתלות באזור ירקות החורף או לקחת ייחור ממרבדים בגדות הנחלים.
כרפס ביצות – Apium nodiflorum
צמח מים וגדות בן משפחת הסוככיים, בן דודו הפראי של הסלרי, שכדאי לשלבו בסביבת בריכה אקולוגית. מזכיר בטעמו גזר או סלרי. והוא תוסף מעורר לסלט ולכריכים. בטבע נמצא אותו כעשב רב-שנתי באזורי נחלים ובריכות. הכרפס פורח תקופה ממושכת, מאפריל עד אוקטובר. הפרחים לבנים, ערוכים בסוככים. במקומות לחים צומח במרבדים ירוקים.
ברפואה עממית נחשב כסם ממריץ, שאף יכול לעזור במחלות טחול. ניתן להרבותו באמצעות ייחור שלקחתם ממרבדים בגדות הנחלים. במראהו דומה לגרגר הנחלים, אך בטעמו שונה לחלוטין. כאמור, טעם חזק של סלרי וגזר.
בטטה – Ipomoea batatas
הבטטה או הלפופית הנאכלת גם קיבלה כאן מקום של כבוד. וזאת על שום העובדה שמעטים מכירים – שעליה אכילים ונמצאים בגינה רוב ימות השנה. פרט לבטטה עצמה שאנו אוכלים, שעשירה בסוכרים, עלי הבטטה אכילים וטעימים חיים כתוספת מרעננת לסלט. ניתן להרבותה בקלות באמצעות ייחורי פקעת או ייחורי גבעולים. היא צמח נהדר לכסות שטחים במרבד ירוק ופריחתה יפהפיה.
אז אם יש לכם עציץ במרפסת או שטח מחוץ לבית, חפשו את אחד מהשתילים שהזכרנו ותתחילו לגדל בעצמכם מזון. זה קל וזה ממש טעים ובריא. ואם תרצו לרכוש שתילים של עציצים אלו, פנו אלינו ונמצא דרך לעזור לכם.
איתמר ויסמן הוא ביולוג ומנהל פיתוח בעבר וכיום בעליו של בית-ספר ומרכז ידע לגינון טבעי אקולוגי שפע הטבע.
מייעץ, מלווה ומתכנן מרחבים בשביל אנשים וארגונים בכדי להפוך השטח שלהם לסביבת מחייה בריאה ומניבה, ללא רעלים וכמיקלים, ועם שפע של מזון, פרפרים וצבע. ובעצם…איכות חיים. שפע הטבע עובדים על בסיס עקרונות ברי-קיימא, שימוש בצמחיית מאכל קלה לתחזוקה וגידול, וללא ריסוסים ורעלים. אנו עוזרים לאנשים, באמצעות קורסים חוויתיים, יעוץ וליווי בביתם ליצור סביבה תומכת חיים, בריאה ומניבה. אתם מוזמנים להתחבר לקהילת שפע הטבע במדיות האינטרנטיות השונות: פייסבוק, יוטיוב ואתר האינטרנט.
