את יחסי המורכבים עם הבטן התחלתי בגיל שנתיים,
אז כמובן עוד לא ידעתי כמה הבטן תהייה חלק מרכזי וכמה היא הולכת להשפיע על מהלך חיי.
בגיל שנתיים, האפנדציט שלי התפוצץ, חודש וחצי של בידוד, ניתוחים וסיבוכים
ובסופם בטן מצולקת , הבטן הזאת הביאה איתה כל כך הרבה "עניינים" פיזיים , רגשיים, וקוגנטיבים.
הרצון שלי "להיות כמו כולם", ללכת לים בבקיני, ללכת עם חולצות בטן, להרגיש חופשיה, לראות בנות אחרות ולקנא שאני לא כמו כולם עם בטן ללא צלקות, גרמו לי להרגיש עוף מוזר בעולם, שונה, אחרת, לא מותאמת.
הבטן , היא המוח הראשון והקדום ביותר שלנו, בה אנו שומרים את כל הסודות הקסומים, הכאבים הפיזיים והרגשיים, בבטן אנו נושאים את החלומות והמאווים, אותה אנחנו מסתירים מהסביבה כי היא לא מספיק שטוחה , לפעמים אנחנו חושפים אותה בגאווה. לעיתים היא נפוחה כמו בלון ענק, ולפעמים פשוט נשפכת מכל צד.
כך או כך אנחנו מנהלים איתה דיאלוג אין סופי, היא המדד למצבי הרוח שלנו, ומטרונום לאורח החיים שלנו.
במשך השנים חקרתי ולמדתי את הבטן, בלימודים פורמליים, סוגים של עיסוי בטן שונים, וחקר המטופלות שהגיעו אלי.
חקרתי את הקשר בין עולם הטראומה לתפקודי הבטן שלנו –תופעות קדם ווסת, אנדומטריוזיס, שחלות פוליצסטיות, מעי רגיז, הפריות מבחנה, ועוד אין סוף תופעות פזיולוגיות, או תופעות שלא נמצא להן שום הסבר פזיולוגי.
במחקר זה, גיליתי שתופעות ותסמינים של הבטן אינן בהכרח פזיולוגיות ובדרך כלל יושבות על מנגנונים רגשיים ואף ילדיים, ומטראומות שונות הנצרבות בתאי הגוף שלנו.
פיתחתי שיטות ייחודיות לטיפול בבטן המשלבות עולמות שונים: עיסוי, צבע, צליל, שמאניזם, קונסטלציה משפחתית, פסיכותרפיה גופנית ועוד.
וכך בעצם נולד הטור שלי,
מידיי שבוע אכתוב פה על נושאים הקשורים לבטן, אביא טיפים חשובים, ואתן זווית הסתכלות אחרת על ואל עולם הבטן שלנו.
מזמינה אתכם לשאול, להעיר ולהאיר.
